בדורות שלפני העלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
קהילות תימן
תצוגת 121 - 130 מתוך 251
עד סוף המאה הי"ט חיו יהודים בכפר. עפ"י הסיפורים חיו בכפר מאה וחמישים משפחות, מספר מוגזם להערכתי. בסוף המאה הי"ט נכחדו היהודים במגפות וברעב. ערביי הסביבה בזזו את אבני המקום, ובנו מיהם שני כפרים.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ הכפר לא היה מיושב ביהודים.
ביב': צדוק 127 המקור: חיים ערק מצלפון
הכפר, הסמוך לנהר כארד, היה מיושב ביהודים בלבד.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים בכפר, אך נמנו בכפר כעשרים בתים. לא ידוע מתי נטשו היהודים את הכפר, ועל איזה רקע.
ביב': צדוק 133 המקור: יוסף בשירי מבית שמש ויוצאי ארחב ורחבה
בתחילת המאה העשרים חיו יהודים בכפר. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926) כתוב, כי יהודי הכפר תרמו, אך לא מוזכרים השמות. לא ידוע לי גודל הקהילה ושם המשפחות, כיון שהכפר מוזכר בחלק של המאזן הכספי ולא בחלק של רשימות התורמים.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שש עד שבע משפחות יהודיות, כולן ממשפחת והב.
ביב': פנקס השליחות חלק המאזן, צדוק 147 המקור: שוכר והב מצלפון
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר כשבע עשרה עד עשרים משפחות. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי אהרון סלימאן ונה ואחיו חיים ובנו סעיד, אחיו מוסי' ובנו יחיא, סעיד יחיא ונה ובניו יחיא וסאלם, סעיד דאוד יוסף ובנו חיים, אברהם מידאני ובנו סאלם, אברהם מידאני ובנו סעיד, סאלם פרוי ובנו יחיא, מוסי' נפרין...
ביב': פנקס השליחות 40, אנציקלופדיה ב' 39, צדוק 445 המקור: שלמה לידאני מת"א, הייתי בן ערובה ע' 124, נחשונים ע' 62, 241
בתחילת המאה העשרים חיו בכפר ארבע משפחות יהודיות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי עמראן עמר תרם שלוש ריאל, אחיו שלום עמר ריאל אחת, יוסף בן סעיד דאוד ארבע ריאל ורבע ויחיא בן אברהם אברקי ריאל אחת.
חכם בקהילה מרי עמראן עמר.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית שבע עד שמונה משפחות...
ביב': פנקס השליחות 20, אנציקלופדיה ב' 125, צדוק 139 המקור: משפחת לוי מראש העין
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שלוש עד ארבע משפחות יהודיות, כולן ממשפחת עוזרי.
ביב': צדוק 137 המקור: משפחת חראזי מב"ב
הכפר בית דומן נמצא במסלול המוביל מצנעא לעיר הנמל חודידה, בנפת הרי חראז.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים בכפר אלא מוסלמים. עפ"י עדויות, בעבר הרחוק יותר חיו יהודים בכפר. לא ידוע מתי ועל איזה רקע פסק הישוב היהודי בכפר.
ביב': צדוק 135 המקור: יוסף מועלם מבית דגון
מעל הכפר בית ותר ישנן חורבות של כפר יהודי בשם חוצן. בחורבות נמצאו שרידים של בית כנסת ובית קברות יהודי, ובו כמאה ציוני קברים. כידוע, לא נהגו לבנות מצבות על הקברים.
בתחילת המאה העשרים חיו בכפר ארבע משפחות יהודיות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: יחיא מוסי' שתי ריאל ורבע, מוסי' סאלם ובנו שלום, שלום...
ביב': פנקס השליחות 34, 40, צדוק 143 המקור: משפחת ויתרי מהוד השרון, גויטין כרטסת 64
עמודים
- « לעמוד הראשון
- ‹ לעמוד הקודם
- …
- 9
- 10
- 11
- 12
- 13
- 14
- 15
- 16
- 17
- …
- לעמוד הבא ›
- לעמוד האחרון »