קהילות תימן

תצוגת 1 - 10 מתוך 251

בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות. מ"מ, סמוך ממש לעלייה לא חיו יהודים במקום.

ביב': גויטין כרטסת 46, צדוק

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

ביב': גויטין כרטסת 97

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע המיקום המדויק של הכפר, גודל הקהילה ושם המשפחות.

נראה, כי הכוונה לכפר בלסן, עיין ערך.

ביב': גויטין כרטסת 98

ישנה מסורת, כי בישוב קיים באר מים אשר חפר מרי שלום שבזי, ואשר כונתה בפי הערבים "ביר אליהוד". באר המים היה ציבורי לכל דכפין, וכאשר הנהרות באזור התייבשו, היו הנשים טובלות בבאר זו. נסים רבים קשורים לבאר זו, ואחד מהם, שמוסלמים התנכלו לטבילת הנשים, וכאשר ארבו להן באחת הפעמים, התייבשו המוסלמים במקומם בלי אפשרות להניע את אבריהם.

ביום שישי כ"ח במרחשון תרע"ג-1912 כתבו מנהיגי שתי קהילות של...

ביב': גלוסקא ע' 413, רצהבי במעגלות ע' 295-297, חוזה שרעב ע' קכ"ב, חלק ב' ל'-ל"ב, גויטין כרטסת 146

הכפר בעאתיין ידוע לי כמקום הולדתו של מרי דוד חגבי, אשר שמש לאחר העלייה הגדולה לארץ, הרב הראשי של ראש העין. נפטר בראש העין בר"ח אדר תשנ"א-1991.

ביב': אנציקלופדיה א' ע' 137

בתחילת המאה העשרים חיו בכפר משפחה אחת או שתי משפחות יהודיות, משפחתו של מרי סאלם סייכהי. כמעט כל תושבי הכפר היו מוסלמים.

עפ"י עדות יהודה בשארי מנתניה, מרי סאלם ומשפחתו עזבו את הכפר כשלושים שנה לפני העלייה הגדולה לארץ.

ביב': צדוק 455 המקור: סעיד אכוע מרחובות

הישוב בראד היה מקום משפחת מכארמה, מקום חכמי הדת של שבט יאם, בצפון הרחוק של תימן, היום בשטח סעודיה.

הישוב ידוע לי מספר מסעותיו של המשכיל ר' חיים חבשוש, אשר נסע לצפון מזרח תימן בשנת תר"ל-1870, לצורך העתקת כתובות עתיקות, יחד עם יוסף הלוי. הוא כתב בספרו, כי לא יכל להגיע לשם, והוא ניסה לברר על תולדות היהודים באזור, אך לא הצליח ללמוד כלום, מלבד הסיפורים כי היהודים באזור בראד הם מצאצאי השבטים...

ביב': מסעות חבשוש ע' 161, צדוק

באתר העתיקות בראן, הנמצא ליד הכפר מלח בנפת נהם, מצא המשכיל ר' חיים חבשוש, גיא ובו כתובות אחדות בצלע ההר בצבע אדום. הוא מצא באזור מקום בתוך האדמה, שם חיים אנשים, ואשר הוה את הבניינים הקדמונים העשויים מאבנים חמיריות גדולות וחתוכות כמו סבון.

משמע, שבמקום חיו יהודים קדמונים, מתקופת חמיאר, מאה החמישית והשישית לספירה.

ביב': מסעות חבשוש ע' 69-70

הישוב בראס כבירה ידוע לי מכתב יד אשר נכתב בשנת תרמ"ה-1885. כתב היד הוא ספר המעמדות, אשר נכתב במימון ובהזמנת ר' יחיא בן סלימן הברי. לא ידוע לי שם הסופר.

נראה, כי הכוונה לכפר ראס כבירה.

ביב': כת"י אוטובה-קנדה 160, צדוק

באזור ההר בראע, האזור שבין נפת חראז וחודידה וחוף הים, היו מספר כפרים בהם חיו יהודים.

האזור מוזכר ברשימת הישובים אליהם הגיעו השפעתו של משיח השקר, יוסף עבד האל, בשנת תרנ"ג-1893.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים, בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), כתוב, כי יהודי האזור תרמו פעמיים. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות, כיון שהישוב מוזכר בחלק של המאזן הכספי,...

ביב': פנקס השליחות-מאזן, מכתביהם ע' 35

עמודים