קהילות תימן

תצוגת 131 - 140 מתוך 251

בדורות שלפני העלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

ביב': גויטין כרטסת 62

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר הגדול ארבע עד חמש משפחות יהודיות של מומרים. לא ידוע מתי התאסלמו ועל איזה רקע. הם התפרנסו מאריגה ויצור נעליים.

ביב': צדוק 144 המקור: סעיד עוברייני מב"ב

שם הכפר ידוע לי כמקום בו התבררה המחלוקת אשר התגלעה בין מרי שלום מתנא, רב הישוב דמת והסביבה, לבין מרי משה יתים, רב אזור כ'ובאן שבמחוז ירים. הויכוח התעורר בשנת תש"ח-1948 בערך, בהקשר להיתר לאשה לחיות עם בעלה עקב חשד לזנות. מרי שלום מתנא נתמך ע"י רבני העיר רדאע ובי"ד צנעא.

הרב צדוק יצהרי מונה על ידי האימאם יחיא להיות בורר יחיד, והוא כינס את הדיון הראשוני בכפר בית וחישי, כמקום ניטראלי,...

ביב': כך ברחתי ע' 144

בתחילת המאה העשרים חיו בכפר שתי משפחות יהודיות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מנס בן יחיא תרם ריאל אחד וסלימאן בן יחיא שלוש ריאל.

בכ"ח בכסלו ברמ"א-תר"ץ-1929 ובח' באלול ברמ"ח- תרצ"ז-1937 הועתק סידור תפילה על ידי הסופר ר' יצחק בן סלימאן בן יחיא הלוי אלשראף ור' יצחק בן מסעוד. בכתב היד 76 דפים...

ביב': טובי, כת"י בן צבי, ע' 126 (מס' 185), פנקס השליחות 9 (צדוק 125, 138)

סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים בכפר, אך נותרו בו כעשרים בתים. ערביי המקום סיפרו כי יהודים חיו בכפר. לא ידועה סיבת נטישת הכפר וזמן הנטישה.

ביב': צדוק 123 המקור: ש' עוזרי מבית דגון

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שלוש משפחות יהודיות בערך, משפחות: לוי, סעיד ומוסא. ביב': צדוק 586 המקור: חיים לוי מב"ב, גויטין כרטסת 67

הישוב ידוע לי מספר מסעותיו של ר' יחיא צברי, כאשר נסע במסלול של צנעא-מנאכ'ה.

נראה, כי לא חיו יהודים במקום סמוך לעלייה הגדולה לארץ.

ביב': יחיא צברי ע' 109, צדוק

הקהילה היהודית הגדולה ביותר בדרום מזרח תימן סמוך לעלייה הגדולה לארץ.

הישוב הדרום מזרחי ביותר, אשר היה תחת שלטון האימאם.

עפ"י המסורת שבפי זקני הקהילה, הקהילה היהודית במקום נוסדה לאחר גלות מוזע בשנת ת"ם-1680.

העדות הקדומה ביותר שבידי על חיי יהודים במקום היא משנת תקפ"ה-1825. בשנה זו העתיק הסופר ר' מתניה בן יחיא זכריה את ספר קב הישר לר' צבי הירש קידנובר. ידיעה נוספת היא...

ביב': אנציקלופדיה, טובי, מורשת ע' ע"ח-פ', יהודי ביחאן, יבניאלי, חיים סעדון, תימן בן צבי, ע' 119, לקסיקון ע' 35, 58, 96, צדוק 1089 המקור: זכריה כהן מאחיעזר, נחשונים ע' 39, מן המיצר ע' 259-268, מחקרים ע' 61, ר"ד משרקי ע' 147, גלוסקא ע' 411-412, כת"י ס' צבורית ניו יורק 119

הכפר בשאר נחשב לראש גלות, דהיינו, מקום בו התיישבו הגולים מיהודה וירושלים לראשונה כאשר הגיעו לתימן. יש גרסה האומרת, כי מקור המלה בשאר מהמלה בערבית "בשארה", כלומר, מהישוב בשאר אשר היה קיים לפני המלחמה של צבא מוחמד.

הכפר המקורי והעתיק היה נטוש והרוס למחצה, והוא נמצא בראש ההר. נתן לזהות, כי הבתים היו בני קומה אחת או שתיים, שני רחובות ישרים וצרים מאבני גויל, אשר נבנו על צוק נשא. במרכז הכפר...

ביב': אנציקלופדיה א' וב', ששון, אוהל דוד ע' 195 (מס' 267), מגלות תימן לגאולה ע' ע"ז-צ"ו, פנקס השליחות 26, 36, נחשונים ע' 59, 60, צדוק 456 המקור: יחיא חדאד מר"ג, רדאע ע' קל"ה-קל"ו

בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ חיו מספר בודד של משפחות בכפר. מרי שלום בן יחיא זכריה שמש הרב הראשי לאזורים כור וצ'אהיר, אשר כללו את הכפרים הבאים: מוכיראס, עריב, אמשהור, אמרגלה, אימכביר, אמגול, אמצומעה, אמסאביג, אמרצץ, לודר, אמכודירה, ביר אמנכעי ועוד.

עיין ערך הבא.

ביב': שו"ת הרש"ז ע' שנ"ג, אנציקלופדיה ב' ע' 178

עמודים