בדורות שלפני העלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
קהילות תימן
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר הגדול ארבע עד חמש משפחות יהודיות של מומרים. לא ידוע מתי התאסלמו ועל איזה רקע. הם התפרנסו מאריגה ויצור נעליים.
שם הכפר ידוע לי כמקום בו התבררה המחלוקת אשר התגלעה בין מרי שלום מתנא, רב הישוב דמת והסביבה, לבין מרי משה יתים, רב אזור כ'ובאן שבמחוז ירים. הויכוח התעורר בשנת תש"ח-1948 בערך, בהקשר להיתר לאשה לחיות עם בעלה עקב חשד לזנות. מרי שלום מתנא נתמך ע"י רבני העיר רדאע ובי"ד צנעא.
הרב צדוק יצהרי מונה על ידי האימאם יחיא להיות בורר יחיד, והוא כינס את הדיון הראשוני בכפר בית וחישי, כמקום ניטראלי,...
בתחילת המאה העשרים חיו בכפר שתי משפחות יהודיות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מנס בן יחיא תרם ריאל אחד וסלימאן בן יחיא שלוש ריאל.
בכ"ח בכסלו ברמ"א-תר"ץ-1929 ובח' באלול ברמ"ח- תרצ"ז-1937 הועתק סידור תפילה על ידי הסופר ר' יצחק בן סלימאן בן יחיא הלוי אלשראף ור' יצחק בן מסעוד. בכתב היד 76 דפים...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים בכפר, אך נותרו בו כעשרים בתים. ערביי המקום סיפרו כי יהודים חיו בכפר. לא ידועה סיבת נטישת הכפר וזמן הנטישה.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שלוש משפחות יהודיות בערך, משפחות: לוי, סעיד ומוסא. ביב': צדוק 586 המקור: חיים לוי מב"ב, גויטין כרטסת 67
הישוב ידוע לי מספר מסעותיו של ר' יחיא צברי, כאשר נסע במסלול של צנעא-מנאכ'ה.
נראה, כי לא חיו יהודים במקום סמוך לעלייה הגדולה לארץ.
הקהילה היהודית הגדולה ביותר בדרום מזרח תימן סמוך לעלייה הגדולה לארץ.
הישוב הדרום מזרחי ביותר, אשר היה תחת שלטון האימאם.
עפ"י המסורת שבפי זקני הקהילה, הקהילה היהודית במקום נוסדה לאחר גלות מוזע בשנת ת"ם-1680.
העדות הקדומה ביותר שבידי על חיי יהודים במקום היא משנת תקפ"ה-1825. בשנה זו העתיק הסופר ר' מתניה בן יחיא זכריה את ספר קב הישר לר' צבי הירש קידנובר. ידיעה נוספת היא...
הכפר בשאר נחשב לראש גלות, דהיינו, מקום בו התיישבו הגולים מיהודה וירושלים לראשונה כאשר הגיעו לתימן. יש גרסה האומרת, כי מקור המלה בשאר מהמלה בערבית "בשארה", כלומר, מהישוב בשאר אשר היה קיים לפני המלחמה של צבא מוחמד.
הכפר המקורי והעתיק היה נטוש והרוס למחצה, והוא נמצא בראש ההר. נתן לזהות, כי הבתים היו בני קומה אחת או שתיים, שני רחובות ישרים וצרים מאבני גויל, אשר נבנו על צוק נשא. במרכז הכפר...
בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ חיו מספר בודד של משפחות בכפר. מרי שלום בן יחיא זכריה שמש הרב הראשי לאזורים כור וצ'אהיר, אשר כללו את הכפרים הבאים: מוכיראס, עריב, אמשהור, אמרגלה, אימכביר, אמגול, אמצומעה, אמסאביג, אמרצץ, לודר, אמכודירה, ביר אמנכעי ועוד.
עיין ערך הבא.
עמודים
- « לעמוד הראשון
- ‹ לעמוד הקודם
- …
- 10
- 11
- 12
- 13
- 14
- 15
- 16
- 17
- 18
- …
- לעמוד הבא ›
- לעמוד האחרון »