העיר אלבירא ממוקמת מספר ק"מ מדרום לישוב סנואן. העיר נחרבה על ידי פורעים ערבים בליל שבת בחודש תמוז בשנת בל"ז-תפ"ו-1726. הפורעים טבחו ביהודים, שרפו את העיר, ואת הנותרים לקחו בשבי. הטבח היה מקנאת הערבים על עשרם של היהודים. בפי ערביי האזור מכונה המקום "כ'רבת אליהוד", משמע, שבעיר חיו יהודים בלבד.
מחורבות העיר ניתן להעריך, כי בישוב היו כשישים בתים, יסודות הבתים היו בנויות מאבנים שחורות...
הכפר בית אנעם ידוע לי מכתב יד משנת רס"ז-1507. נראה, כי הכוונה לכפר בית אנעם הנמצא בנפת כ'ולאן.
כתב היד הוא ספר ההלכות של הרמב"ם, מדע-ספר תורה, אשר כתב הסופר ר' סעדיה בן אברהם הלוי, וסיים ביום שישי י"ט בשבט אתתי"ח-רס"ז-1507. נכתב לשמוש אישי.
בקולופון בדף 165 כתוב:
שלים בסייעתא דשמיא בששה בשבא דהוא תשעה עשר יומין בירח שבט שנת אלפא ותמני מאה ותמני עסר שנין לשטרות, במאתא...
ידועים בתימן שני ישובים בעלי שם דומה או זהה. הישוב בית אנש הנמצא בנפת בני מטר, הממוקם ממערב לצנעא, וישוב נוסף בשם בית אלנש, הנמצא בנפת חימה, והממוקם מדרום מערב לצנעא.
בכפר בית אנש לא חיו יהודים, כנראה, סמוך לעלייה הגדולה לארץ
הכפר בית אלנש ידוע מכתב יד אשר נכתב בשנת ת"י- 1650. עיין ערך: נש.
הכפר בית אעמה הוא כפר חרב בנפת עמאר בדרום תימן. סמוך לעלייה הגדולה לארץ נותרו בכפר כחמשה עשר בתים. לא ידוע מתי ועל איזה רקע עזבו היהודים את הכפר.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שלוש עד ארבע משפחות יהודיות, ביניהן משפחת הרון.
הכפר בית אשואל נמצא באזור מיעראץ, במרחק של כ- 17 ק"מ מדרום מערב לירים. באזור היו כפרים רבים בהם חיו יהודים. הכפר שוכן ליד חורבות העיר זפאר (טפאר), עיר המלוכה העתיקה של מלכי שבא וחמייר.
פרופ' ג'ובני גארביני מנאפולי העתיק את הכתובת העתיקה בעת שהותו בתימן בשנת תשכ"ט-1969. הכתובת ערוכה בחמש שורות, בכתב חמיירי נאה מאוד. מצד ימין באמצע, ומצד שמאל, עומדות שלוש מונוגראמות העוברות דרך השורות 2...
בדורות שלפני העלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר עשרים משפחות בערך: קעטבי, שרעבי, כהן, דאוד, נסים, חיים, מנחם, אברהם, רצ'א, פנחס ועוד.
העדות הקדומה ביותר שיש בידי על חיי יהודים בישוב בית בוס הוא משנת תרל"ז-1877. בשנה זו נכתבה כתובה בנשואי הזוג יחיא שרעבי וזהרה אביץ'. חתומים בתור עדים או אף מנהיגים: ר' שלום בן שלמה ור' סעדיה בן יוסף.
בשנת תרס"ה-1905 בזמן מלחמת הטורקים והאימאם, העיר צנעא הוטלה במצור ורבים מיהודי העיר ברחו לבית בוס ולמקומות נוספים.
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית במקום עשרים משפחות בערך....
ישוב יהודי היה בכפר בית אלגראבי מסוף המאה הט"ו לפחות.
בשנת ר"ן-1490 העתיק הסופר ר' יעקוב בן סעדיה בן מסעוד את משנה תורה לרמב"ם ספר משפטים. השלמת ההעתקה היתה בחודש אב ע"י ר' סעדיה בן יעקוב, ואולי הם אב ובנו. בכתב היד ע"ו דפים. בכתיבה מאוחרת יותר: "נכתב על שם יפת בן סעדיה... כתיבת... נתן בן דוד בר' חיים בן דוד... המבין".
בקולופון כתוב:
נגמר... אב שנת אתת"א לשטרי (ר"נ-1490...