בכפר היתה קהילה יהודית קטנה בזמן גלות מוזע בשנת ת"ם-1680.
במסוודה-פנקס בית דין צנעא מהמאה הי"ח מוזכר יהודי בשם סלימאן-שלמה בחשאני, על שם הכפר.
הכפר מוזכר במכתבו של המשכיל ר' חיים חבשוש ליוסף הלוי, במחצית השנייה של המאה הי"ט, ככפר שחיו בו יהודים לויים.
בדורות האחרונים שלפני העלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים בכפר.
במדרש נור אלצ'לאם לר' נתנאל בן ישע מובאת המסורת העתיקה, כי ביחאן היא דקלה המוזכרת בחומש בראשית י', כ"ז.
אזור זה היה קטע מדרך הבשמים האגדתית מתימן לארצות המזרח התיכון, אשר צרכו בשמים רבים לעבודת אלילים. ביחאן שמשה עורק תחבורה חשוב במסחר הבינלאומי לסחורות כדוגמת הלבונה, כמו הנפט שבימינו. החוקר המפורסם גויטין העריך, כי באזור זה היה בעבר הרחוק מרכז יהודי חשוב.
הידיעות הראשונות...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר חמש או שש משפחות יהודיות: אשוול, דחבאש, רובייח ועוד.
בדורות שלפני העלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות. כמו כן לא ידוע לי המיקום המדויק של הכפר.
בדורות שלפני העלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר צאצאי מומרים. הם התפרנסו ממלאכת הקדרות, מקצוע יהודי אופייני בתימן. לא ידוע מתי ועל איזה רקע עזבו היהודים את דתם.
שם המקום ידוע לי ממסעותיו של החוקר והמשכיל ר' חיים בן יחיא חבשוש, אשר התלווה אל יוסף הלוי בשנת תר"ל-1870, בהעתקת כתובות עתיקות בצפון מזרח תימן. חבשוש כתב בספרו הסבר כפי ששמע מבדוי באזור, כי מקור השם בכבכה על שם בכית המתים, שכן באזור נמצאו תיבת אבן ובה עצמות אשה.
לא ידוע אם היה במקום ישוב יהודי עתיק ובאיזה תקופה. מ"מ, סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו, כנראה, יהודים במקום.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חי בכפר יהודי עם משפחתו.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שתי משפחות יהודיות, ממשפחת דחבאש.