פְצִירָה

הידיעות הקדומות ביותר על הכפר הן משנת רפ"ד- 1524. בשנה זו העתיק הסופר ר' שלמה בן משה הלוי חשפי-רזקאני את משנה תורה לרמב"ם. כתב היד נעתק במימון ר' זכריה בן שלמה. כעבור עשרות שנים העתיק גם נינו ר' סעדיה בן יהודה בן משה בן שלמה בן משה הלוי רזקאני-חשפי את הלכות הרמב"ם. כתב היד השני הועתק במימון ר' משה בן שלום ובניו יצחק ויהודה.

בקולופון כתוב:

נשלם... אדר שנת אלפא ותמני מאה ותלתין וחמיש שנין לשטרי (רפ"ד-1524) במאתא אלפצ'ירה... נכתב... על שם זכריה בן שלמה... והכותב שלמה ברב אבא מרי משה הלוי בן עמרם הלוי בר' משה הלוי בר' שלמה הלוי אלחשפי אלרזקאני.

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר פצ'ירה שבע משפחות בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: חיים בן עמראן ריאל, בנו עמראן, יחיא פרחי שלוש ריאל, עמראן פרחי שלוש ריאל, הארון מגהז שלוש ריאל, סאלם בן סעיד, סלימאן נגאר ואחיו.

שם הכפר ידוע לי גם כמקום לידתו של מרי שלום בן אהרון מגהז, אשר נולד בשנת תרס"ה-1905, ונפטר בראש העין בתשמ"ד-1984.