שם הישוב ידוע לי מתוך כתב יד אשר העתיק הסופר ר' משה בן אהרון בשנת תקי"ח-1858. חלק מכתב היד הועתק בישוב כ'מיר, מצפון לצנעא, ויתכן כי כל כתב היד נכתב באזור זה, ואף הישוב בית קורץ נמצא באזור כ'מיר.
כתב היד הוא סידור תפילה, ונכתב על ידי סופרים שונים במקומות שונים. בכתב היד קכ"ח דפים, ובהם: אשמורות בהעתקת ר' יוסף בן שלמה צאלח בכ'מיר, תפילות לימים נוראים, סוכות ועוד.
באחד הקולופונים...
הישוב ידוע לי מספר מסעותיו של ר' יחיא צברי, כאשר נסע במסלול של צנעא-מנאכ'ה.
לא ידוע אם חיו יהודים במקום, מ"מ, סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים במקום.
שם הכפר ידוע לי לראשונה משנת ת"ח -1648. בשנה זו העתיק הסופר ר' יהודה בן מעודד בן סעדיה אלצבלי סידור, במימון ובהזמנת ר' סעדיה בן מעודד בן משה אלצבלי. סופר זה העתיק סידור נוסף שנתיים מאוחר יותר בישוב בית אלנש.
בקולופון כתוב:
נשלם בחודש ניסן שלשנת אתתקנ"ט שנין לשטרי (ת"ח- 1648) במאתא בית רדם דעל עינא דמיא ג'יל... כן תחרוב ותצדי וירושלם תשתכלל ותתבני אכי"ר. ונכתב על שם החבר הטוב...
דרום תימן
סמוך לעליייה הגדולה לארץ הכפר היה חרב, ולא חיו בו יהודים. בכפר נמנו כארבעים בתים, משמע שהקהילה מנתה בזמנו ארבעים משפחות יהודיות בערך. עפ"י המסורת, בכפר חי תקופה מסוימת מרי סאלם שבזי.
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר עשרים משפחות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי מעוצ'ה בן יחיא אשר שילם נדרים של יעיש כהן ימני בחודש מרחשון תרפ"ג (1922) בסך שש ריאל, והוא אישית תרם בחודש שבט תרפ"ד (1924) סך של שלוש ריאל, חיים יוסף ובנו יוסף חצי ריאל, יחיא יוסף ריאל וחצי, יחיא אלשיך ובנו...
שם הכפר בית שמראן ידוע מספר מסעותיו של ר' יחיא צברי. לא ידוע אם חיו יהודים בכפר, ואם כן, מה גודל הקהילה ושם המשפחות. מ"מ, סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו, כנראה, יהודים במקום.
שם הכפר בידה ידוע לי כמוצא משפחתו של מרי חיים סנואני, גדול חכמי דרום תימן בדור העלייה לארץ. הוא, אמנם, נולד בסנואן שבנפת חוגריה, אך מוצא משפחתו מבידה.
לא ידוע מיקומו המדויק של הכפר.
במחצית הראשונה של המאה העשרים לא חיו יהודים בכפר, אך נראה, כי בעבר הרחוק יותר חיו יהודים במקום.
הישוב שוכן על ציר הנסיעה צנעא-מנאכ'ה-חודידה. לאורך כל חוף ים סוף לא חיו יהודים רבים, ולא ידוע אם היה במקום ישוב יהודי קבוע. מ"מ, סמוך לעליייה הגדולה לא חיו יהודים במקום.