בכרטסת הישובים של גויטין מוזכרים שני כפרים בשם בלעה, האחד במחוז ד'מאר כחצי שעה מנצ'ם, והכפר השני באנס. כיון שאנס הוא נפה במחוז ד'מאר, יתכן ומדובר בכפר אחד, ויתכן כי מדובר בשני כפרים שונים במחוז ד'מאר.
קהילות תימן
תצוגת 81 - 90 מתוך 251
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שלוש משפחות יהודיות, ממשפחת לוי.
ביב': צדוק 708 המקור: חיים שוכרי מחדרה
בתחילת המאה העשרים חיו בכפר ארבע משפחות יהודיות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי דאוד בן סאלם תראבאן חמש ריאל, יוסף בן סעיד תראבאן חמש ריאל, בנו סאלם תראבאן שלוש ריאל וסאלם בן סעיד מסעוד שלוש ריאל. סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שמונה עד עשר משפחות יהודיות.
ביב': פנקס השליחות 12, אנציקלופדיה ב' ע' 168, צדוק 8 המקור: משפחת מרחבי מגדרה *
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר הערבי ארבע משפחות יהודיות: שער ומדוחה.
ביב': צדוק 589 המקור: יעקב סעיד מחדרה
הכפר הקטן בלקה היה מדרום מזרח לרובע היהודי בצנעא. בהמשך התרחב הישוב והכפר גבל לבתי היהודים. אנשי הכפר המוסלמים היו רעים וחטאים, הם הכירו היטב את חיי היהודים, חיפשו כל הזדמנות כדי לפגוע בהם, ותמיד היו ראשונים לפגוע ביהודים.
ביב': מכתביהם
סמוך לעלייה הגדלה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע לי מיקום הכפר, גודל הקהילה ושם המשפחות.
ביב': גויטין כרטסת 145
בנפת בעאדן היו כעשרים וחמשה כפרים: עוזלה, עותמה, בני שמסן, נאצ'רי, בית כושאפה, בני מנצור, גנוד, מלכד, צומערן, ועוד.
חכמי האזור במחצית הראשונה של המאה העשרים היו: מרי שלום אברהם בשנת תרע"א-1911, מרי עודד (עואץ') בן יפת כהן, בנו מרי שאול, מרי חוזה בן יפת, ר' יעקוב בן עואץ' דמתי, ר' והב בן יוסף מהכפר בני שמסן, ר' דוד בן דוד וחש-אריה מעוזלה, המשורר ר' שלום בן יוסף כהן, ר' אהרון בן יעקוב...
ביב': אנציקלופדיה א', רצהבי, תורתן ע' קמ"ד, מן המיצר ע' 272, רד"מ ע' 115, נחשונים ע' 54-55, גויטין כרטסת 147
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו מספר בודד של משפחות יהודיות בכפר, ואחת מהן היא משפחת חסן.
ביב': צדוק 590 המקור: משפחת מליחי מגאולי תימן, גויטין כרטסת 148
הישוב בעמייה ידוע לי מכתב יד משנת תקל"ט-1779. בשנה זו העתיק הסופר ר' יוסף בן סעדיה אגדות למסכת ברכות, ואולי העתיק את הספר עין יעקוב. בכתב היד י"ט דפים.
בשער כתב היד כתוב:
פה אלבעמייה יע"א שנת אמת מארץ תצמח-אתר"ץ (כנראה, אתתר"ץ) לשטרי על ידי... יוסף בן סעדיה ס"ט.
ביב': אנציקלופדיה א' ע' 203
במחצית הראשונה של המאה העשרים לא חיו יהודים בכפר, כנראה. ואולם, בסוף המאה הי"ט חיו יהודים בכפר, ואחד מהם הוא ר' שלמה בן יעיש צברי, אשר חי תקופה מסוימת בכפר. הוא התאלמן בשנת תר"כ-1860 לאחר שאשתו טבעה, וארבע שנים מאוחר יותר, נשא לאשה את סלאמה עואץ'. בנו, ר' יחיא צברי, נולד בשנת תרכ"ח-1868, וכתב את הספר בשבילי תימן, ספר שנעזרתי בו רבות בספר זה.
ביב': יחיא צברי ע' 8, 23, 96, 97, 107
עמודים
- « לעמוד הראשון
- ‹ לעמוד הקודם
- …
- 5
- 6
- 7
- 8
- 9
- 10
- 11
- 12
- 13
- …
- לעמוד הבא ›
- לעמוד האחרון »