יהדות חברה וקהילה

ה. הידעת? א. בעקבות המלה 'שקערורות' - האותיות ע' ו-ק' 'אוהבות ', עפי"ר, לבוא סמוכות זו לזו: עקום, עקר, עקף, עקד, עקץ, צעק, עקב, מעוקב, לעקל, מועקה, עמק, ערק, עשק, עתיק, ענק, עסק, מקצוע, רקע, פקועות,קעור, שקע, תקע, בקעה, קערה, נקע, קרע, קבע, קובּעת, לקעקע, קרקע. הסיבה לכך, כי הגיית הק' ביסודה היא משורשי הלשון והחיך - וקרובה להגיית ה-ע' הגרונית. ובארמית הן עשויות להתחלף: ארעא=ארקא (ובעברית 'ארץ'); ומהן התעשרה העברית במלים: אירוע, ארעי, עראי והארקה. ב. האותיות ז', צ', ש עשויות להתחלף ביניהן, באשר...

ספר המוסר של ר' זכריה אלצ'הארי יצא לאור לראשונה במהדורה ביקרותית על ידי פרופ' יהודה רצהבי בשנת תשכ"ה.  המרכז לחקר יהדות תימן ותרבותה במכון בן-צבי עומד להדפיס מהדורה שניה בכמות עותקים מוגבלת. הספר מכיל 550 עמודים.  לנרשמים מראש עד תאריך 15/4 עלות הספר תהיה 70 שקלים (לא כולל משלוח)  לאחר מכן עלות הספר תהיה כ 110 שקלים   לחצו כאן והזדרזו להירשם להזמנת ספר המוסר   sefer_hamusar.jpg

אביב, ניסן וראש החודשים 1. מהו חודש ה'אביב'? בימינו משתמשים במלה 'אביב' לציון עונת השנה, ואולם בתנ"ך מציינת המלה את התבואה הירוקה לפני גמר הבשלתה; במכת הברד נאמר: "כִּי הַשְּׂעֹרָה אָבִיב " (שמ' ט' ל"א).  – גרגרי השעורה היו בראשית הבשלתם בשיבולים, ולכן הם ניזוקו. צמחים וקנים ליד הנחל נקראים 'אִבֵּי נחל', ועל צמח שלא הבשיל דיו אומרים 'עודנו באִבּו', 'נקטף באבו'; וממנו ה'אַבּוב' – כלי הנשיפה העשוי מעץ, מעין חליל. "היום אתם יוצאים בחדש האביב" – נאמר ביציאת מצרים; לומר לך: אתם יוצאים בעת הבשלת...