יהדות חברה וקהילה

ר' אברהם אבן עזרא – 'כוכב' ללא מזל האגדה מפגישה בין הרמב"ם לראב"ע. כל משך שהותו של הראב"ע בקהיר, היה יוצא ובא בביתו של הרמב"ם ומקבל ממנו את כל הדרוש לו. פעם אחת חש הראב"ע בעיניו. תחילה ניסה לטפל בעצמו במחושיו, אך כאשר הלכו וגברו כאביו, החליט לבקש את עזרת ידידו הרופא. אולם בבואו אל הרמב"ם צפתה לו אכזבה מרה. הפעם, שלא כהרגלו, התנהג עמו ידידו באופן מוזר. אך הביט בפניו, הסב את ראשו ממנו ואף לא ברכו לשלום, גם כאשר התלונן הראב"ע על הכאבים בעיניו, לא התייחס הרמב"ם לדבריו כלל, אלא פנה למשרתו וציווה...

ההתארגנות הקהילתית המחודשת של גולי מוזאעמאחר ובשובם של גולי צנעא לעירם הכל היה חרב ולא נותר דבר ממה שהיה קודם נאלצו ראשי הקהילה ומנהיגיה לארגן מחדש את בתי הכנסת את בתי הספר ללימוד תינוקות של בית רבן (תשב"ר), להקים בית דין קבוע של שלושה דיינים, לייסד קופה של צדקה שכונתה בעבר "הקדש" ולהקים מקווה טהרה ובית מרחץ ציבורי. תהליך שיקומי זה נמשך שנים רבות ונמשך למעשה עד עלייתם ארצה. בשלב זה אכתוב באופן כללי בלבד על פרטי התארגנות זו ובעתיד ארחיב את הדברים על כל מוסד ומוסד בנפרד. מתוך הצהרות הכוונות...

סיפורי קרבנות ומנחות א. גדי או טלה? מעשה ביששכר כהן גדול, שהיה כורך את ידיו בבתי ידיים (מעין כפפות) כדי שלא יגעו ידיו בבשר ובדם של הקרבנות, מתוך שהיה מפונק. גזרו עליו מן השמים שיקוצצו ידיו בעוון זה, שהרי זלזל בקדשי המקדש. פעם אחת היו המלך והמלכה מבית חשמונאי יושבים ומתווכחים ביניהם; אמר המלך: "בשר הגדי טעים יותר מבשר הטלה". והמלכה אמרה ההיפך. קבעו לזמֵן את יששכר כהן גדול, שהרי מקריב הוא קרבנות בכל יום. לאחר ששאלו אותו איזה בשר עדיף, ענה להם בתנועת יד, כרומז איזו שאלה היא זו, והרי בוודאי הטלה...