יהדות חברה וקהילה

ה. הידעת? א. בעקבות המלה 'שקערורות' - האותיות ע' ו-ק' 'אוהבות ', עפי"ר, לבוא סמוכות זו לזו: עקום, עקר, עקף, עקד, עקץ, צעק, עקב, מעוקב, לעקל, מועקה, עמק, ערק, עשק, עתיק, ענק, עסק, מקצוע, רקע, פקועות,קעור, שקע, תקע, בקעה, קערה, נקע, קרע, קבע, קובּעת, לקעקע, קרקע. הסיבה לכך, כי הגיית הק' ביסודה היא משורשי הלשון והחיך - וקרובה להגיית ה-ע' הגרונית. ובארמית הן עשויות להתחלף: ארעא=ארקא (ובעברית 'ארץ'); ומהן התעשרה העברית במלים: אירוע, ארעי, עראי והארקה. ב. האותיות ז', צ', ש עשויות להתחלף ביניהן, באשר...
קרא עוד
ספר המוסר של ר' זכריה אלצ'הארי יצא לאור לראשונה במהדורה ביקרותית על ידי פרופ' יהודה רצהבי בשנת תשכ"ה.  המרכז לחקר יהדות תימן ותרבותה במכון בן-צבי עומד להדפיס מהדורה שניה בכמות עותקים מוגבלת. הספר מכיל 550 עמודים.  לנרשמים מראש עד תאריך 15/4 עלות הספר תהיה 70 שקלים (לא כולל משלוח)  לאחר מכן עלות הספר תהיה כ 110 שקלים   לחצו כאן והזדרזו להירשם להזמנת ספר המוסר   sefer_hamusar.jpg
קרא עוד
אביב, ניסן וראש החודשים 1. מהו חודש ה'אביב'? בימינו משתמשים במלה 'אביב' לציון עונת השנה, ואולם בתנ"ך מציינת המלה את התבואה הירוקה לפני גמר הבשלתה; במכת הברד נאמר: "כִּי הַשְּׂעֹרָה אָבִיב " (שמ' ט' ל"א).  – גרגרי השעורה היו בראשית הבשלתם בשיבולים, ולכן הם ניזוקו. צמחים וקנים ליד הנחל נקראים 'אִבֵּי נחל', ועל צמח שלא הבשיל דיו אומרים 'עודנו באִבּו', 'נקטף באבו'; וממנו ה'אַבּוב' – כלי הנשיפה העשוי מעץ, מעין חליל. "היום אתם יוצאים בחדש האביב" – נאמר ביציאת מצרים; לומר לך: אתם יוצאים בעת הבשלת...
קרא עוד

עמודים