יהדות חברה וקהילה

הגיל הממוצע לנישואין לבחור הוא בין 16 ל-19 שנה. לפני גיל זה אין מתחתנים אלא במקרים יוצאים מן הכלל כגון: שהאב זקן או חולה מאוד ויש חשש רציני שימות או במקרה של יתומים שיש בכך בכדי להצילם מהאסלאם. בודדים נישאו לאחר גיל עשרים. לגבי בחורה גיל נישואיה הוא בין 11 ל-15 שנה ואם עברה גיל 18, סיכוייה להינשא קלושים ביותר, אלא אם כן נישאת לאלמן או גרוש או כאישה שנייה ("צרה") למי שאין לו ילדים. ההיכרות נעשית באמצעות שידוך סודי בלבד, זאת לאחר שהצליח הבחור "לצוד" בראייה חטופה מזדמנת את פני הנערה. אם מצאה חן...

בסידורי תימן הקדומים אין פירוט של ההלכות בתקופה הזו שבין י"ז בתמוז לט' אב, והסתמכו בזה על המנהג וההלכה הקדומה בתימן כמסורת התלמוד, הגאונים והרמב"ם. מנהג תימן המקורי כתקנות חכמים, שאין מחמירים במנהגי האבל על חורבן בית המקדש מי"ז בתמוז, אלא כמפורט במשנה במסכת תעניות: משנכנס אב ממעטין בשמחה, ושבוע שחל בו ט' באב אין מכבסין ואין מסתפרין, ולא נהגו לאסור אכילת בשר בתשעת הימים, אלא כתקנות חכמים, שאין לאסור בשר ויין אלא בסעודה המפסקת בלבד ואף אין לאכול שני תבשילין בסעודה זו. כלומר, התימנים אינם מחמירים...

בלוח השנה העברי כאשר אומרים תמוז, נזכרים בצרות שבאו על עם ישראל וחורבן שני בתי המקדש. י"ז בתמוז, בו החל המצור על ירושלים, נקבע על ידי חכמים כיום צום המציין את תחילתם של שלושת השבועות, שבין י"ז בתמוז עד תשעה באב. הם נקראים "בין המיצרים" לאור הפסוק "גלתה יהודה מעני, ומרב עבודה היא ישבה בגויים ולא מצאה מנוח כל רודפיה השיגוה בין המצרים" (איכה א' פסוק ג'). בתקופה זו נוהגים בקהילות ישראל מנהגי אבלות. יהודי תימן לפי המסורות השונות הו בין ראשוני הגולים. עדות לכך ניתן למצוא בספרו ההיסטורי של הרב עמרם...