יהדות חברה וקהילה

כתבי היד מתימן הם תעודת הזהות של יהודי תימן ועליהם תפארתם. רבים מהם חומשים למיניהם, וביניהם ספרי תאג' (כתר תורה) מפוארים, סידורי תפילה מתקופות שונות, מדרשים, הלכות שחיטה, קובצי שירה (דיואנים) ועוד. הם מספרים את סיפורה  של יהדות תימן ומעידים על מסורותיה, מנהגיה, תורותיה ומקורות חייה. באחדים מהם מסורות מדרשיות ולשוניות שאינן במקורות שמיחוץ לתימן. מפאת חשיבותם הם נפוצו בכל קצות תבל, וכמעט שאין לך ספרייה מכובדת שאין בה כתבים מתימן. להלן אביא לדוגמה תיאור כללי של תכלאל עתיק (סידור תפילה) בן 369 שנה...

על "גנבותיה הספרותיות" של נעמי שמר "יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל זָהָב", שירה המפורסם של המשוררת והמלחינה נעמי שמר, קנה את עולמו בשעה אחת בפסטיבל הזמר לסיום חגיגות יום העצמאות תשכ"ז – 1967. הוא הפך להמנונם הטבעי של משחררי העיר העתיקה, והוא הפזמון העברי המוכר ביותר בעולם. גדולתה של המשוררת הייתה בכך שידעה לדלות ממכמני המקרא, התלמוד והמדרשים, השירה והסיפורת העברית  לאורך הדורות ביטויים, אזכורים, פסוקים ורימוזים וארגה אותם לכדי השיר/הפיוט הנפלא הזה. על חלק מ"הגניבות הספרותיות" אלה נעמוד כאן: א. "...

עריכת מסיבת "אלחִנא" ומנהג מריחת צמח זה על גבי הידיים הם מנהגים עתיקי יומין. רס"ג מזהה את צמח "אלחִנא" עם "אשכול הכופר" שנזכר בשיר השירים (א, יד): "אֶשְׁכֹּל הַכֹּפֶר דּוֹדִי לִי", וכן כותב רבנו הרמב"ם בפירושו למשנה שביעית (ז, ו), שם הוא פוסק שיש לצמח "הכופר" קדושת שביעית, וזה לשונו: "שכך אומרים בפירוש 'אשכול הכופר' שהוא אשכול "אלחנא", לפי שהוא עושה אשכולות נאים בתכלית". וכן נאמר בספר "כפתור ופרח" פי"ט, ועוד. ראשי התיבות "חִנֵּה": חלה, נדה, הדלקת הנר–מקורם בדרשה מאוחרת, אשר נדרשת גם על חנה...