יהדות חברה וקהילה

בתקופה האחרונה מליל שני של פסח ספרנו ספירת העומר כל עדה כמנהגה. הרב רצאבי כבר הביא בספרו את פסיקת הרמב"ם ולאחריו השו"ע שבליל שני של פסח, מתחילין לספור ספירת העומר, וסופרין מעומד (שו"ע המקוצר סימן צב' א). וששה דברים הן מצותן מעומד וסימנם על"צ של"מ, ואילו הן: עומר, לולב, ציצית, שופר, לבנה, מילה. ובכולם כתוב "לכם". עומר-"וספרתם לכם ".          לולב-"ולקחתם לכם".       ציצית-"והיה לכם לציצית". שופר-"יום תרועה יהיה לכם".  לבנה-"החדש הזה לכם".   מילה-"המול לכם כל זכר". מובא בספר מאה שערים, להרי"צ...

סבי כמוהר"ר יחיא אלאביץ' היה בן מארי סאלם בן מארי סעיד בן מארי יחיא אלאביץ' הדיין בן מארי שלמה. כשבא ר' יעקב ספיר לחקור את יהדות תימן, פגש במארי סעיד אלאביץ', בנו של מארי יחיא אלאביץ' (הראשון), אשר סיפר לו על אביו מארי יחיא שהלך עם ר' ברוך (שליח אשכנזי מא"י) לחפש את עשרת השבטים. ר' ברוך נהרג ומארי יחיא נעלם ולא נודעו עקבותיו.[1] מסופר עליו שפעם באו אליו הציבור שיתפלל על הגשמים, והוא נשא כפיו השמימה כחוני המעגל שאמר בשעתו, לא אזוז מפה עד שתתמלא בקשתי. אמנם נעשתה בקשתו וירד גשם אך כמה טיפות נשרו...

ננתח את השם "יוחאי" ודומיו לכבוד ההילולא של רבי שמעון בר יוחאי בל"ג בעומר. השם "יוחאי" מורכב משם השם+חי, לאמור 'ה' חי', או 'ה' הוא חיי', בדומה לשמות 'יחיאל', 'אליחי', 'אביחי'; ובערבית 'יַחְיַא', 'עַבְּד אלְחַי'. לפעמים "יוחי" נכתב ללא הא'. השם המקובל יותר הוא "חיים" שחדר כשם בימי הביניים, כשהשם הנקבי המקביל הוא "חוה" או "חיה". השם 'חיים' לא נמצא בתנ"ך, לעומתו "יוחאי" היה מקובל בתקופת חז"ל, והרב שמעון נקרא ע"ש אביו "יוחאי", והכינוי ע"ש האב היה כבר מקובל במקרא: דוד בן ישי, אבנר בן נר, ולפעמים ע"ש...