בלוג יהדות חברה וקהילה
בכל סידורי תימן הקדומים לא מוזכרים המנהגים של תענית בערב ראש השנה, הליכה לקברי צדיקים, טבילה במקווה, תספורת ורחצה לכבוד החג, ועוד. כמו כן לא הוזכרו בסידורי תימן הקדומים תפילת מנחה לערב ראש השנה, כיון שהיא תפילת החול הרגילה.
שלושת המנהגים הראשונים לא הוזכרו, כיון שלא נהגו בהם בעבר בתימן, ואילו תספורת ורחצה, ברור שהיו נוהגים בערב ראש השנה, כפי שנהגו בכל ערב שבת וחג, ולא היה בזה מנהג מיוחד דווקא בערב ר"ה.
מהרי"ץ, אשר כתב את סידורו במחצית השנייה של המאה הי"ח, לא התייחס למנהגים אלו בגוף הסידור כיון שבגוף הסידור כתב בד"כ את הנוסח מהסידורים הקדומים, ובפירוש לסידור כתב מנהגים חדשים רבים, ובמנהגים אלו כתב "הרבה פרושים נהגו להתענות בערב ראש השנה וזכות הוא להם, וזכות הוא לו לוותר שליש עונותיו כדאיתא במדרש... ויש שנהגו לילך על קברי הצדיקים כדי שיבקשו המה רחמים עלינו וגם הוא יבקש רחמים עליהם שמה. ויש שנהגו לטבול בערב ראשנה במקוה ובה תלוי גם כן להתקבל תפלתו ביום הנורא יום הדין דראש השנה. ומצוה על כל אדם להסתפר ולרחוץ ערב ר"ה ואח"כ ילך להתפלל גם כן תפלת מנחה בבית הכנסת באימה ויראה...".
ויש לשים לב לניסוח המדויק של מהרי"ץ בדבריו, לגבי הליכה לקברות צדיקים, תענית בערב ראש השנה וטבילה במקווה כתב בנוסח "ויש פרושים... ויש שנהגו", ואילו לגבי תספורת ורחיצה בערב החג כתב "ומצוה", והדברים מובנים שכן מקורם במנהגי תימן העתיקים. בכל ערב שבת וחג הקפידו בתימן להסתפר ולרחוץ לכבוד שבת וחג, וזוהי מצוות כבוד שבת, ומצווה זו עתיקת יומין מימי ישעיה הנביא כפי שכתוב "וקראת לשבת עונג ולכבוד ה' מכובד", ואילו שלושת המנהגים האחרים הם מנהגים חדשים שחדרו לתימן בדורות הסמוכים למהרי"ץ, מנהגים שלא התפשטו מאוד בציבור, ולכן מהרי"ץ ניסח זאת במילים "יש פרושים" ו"יש שנהגו".
וכך היה מנהג תימן הפשוט בקרב קהילות הבלדי, להקפיד להסתפר ולהתרחץ בכל ערב שבת וחג, אך לא נהוג להתענות וללכת לקברי צדיקים, והמהדרים היו טובלים במקווה.
מנהג נוסף שהזכיר מהרי"ץ בסידורו הוא המנהג שנוהגים בערב ראש השנה,לעשות התרת נדרים לאחר תפילת שחרית, ונחלקים הציבור לשתי כתות ואומרים "שמעו נא רבותי". וכתב מהרי"ץ בפירושו לסידור "מנהג ארץ ישראל להתאסף בערב ראש השנה בבית הכנסת להתרת נדרים ושבועות, ועושים שני ענינים, תחלה לתקן מה שקלקלו לעשות התרה על העבר...".
הווי אומר, שמנהג זה של התרת נדרים הגיע לתימן ממנהג ארץ ישראל ופשט בתימן וברוב קהילות הבלדי, ומי שלא הספיק התרת נדרים בערב ראש השנה עושה עד יום כיפור.
ד"ר משה גברא - מרצה במכללת אשקלון וראש המכון לחקר חכמי תימן
