ר' שלום בן יהודה בן שלום בן יהודה טוילי העתיק שני חיבורים: סידור תפילה ופירוש רש"י לתורה בשנת תי"ז (1657) בעיר טוילה שבמרכז תימן.
כה"י הראשון (כת"י בר אילן) הוא סידור ובו ע"ח דפים, חלקו הגדול חסר וביניהם תפילות. לימי חול ושבת. ישנם פירושים בשולי הדפים. דפים רבים פגומים. לוחות השנים הם משנת תי"ו (1656) עד לתמ"ב (1682).
בקולופון דף 63ב':
"שלים... ביום שלישי דהוא כ"ג יומין...
ר' שלמה בן דוד טוילי העתיק את המדרש נור אלצ'לאם, שחיבר מרי נתנאל בן ישעיה במאה הי"ד, בישוב קרית אלגלאבי בשנת רע"ט (1519). יתכן, והכוונה לישוב קרית אלגראבי מצפון לצנעא.
כתב היד מתחיל בחומש בראשית, ומומן ע"י ר' סעדיה בן יהודה בן עזרא. לעתים ישנם ציורים כדי להמחיש נושאים מסוימים, לרוב בענייני אסטרונומיה. למשל, בפרשת וירא מובא ציור של מערת המכפלה וכן ציור של קברי האבות, קבר האישה כנגד קבר...
ר' סעדיה בן חיים טחרר היה ממנהיגי הישוב היהודי בג'בלה שבדרום תימן באמצע המאה העשרים. הוא ידוע מחתימתו על אישור קבלת כספי הסיוע, אשר שלחה התאחדות התימנים בישראל לעניי העיר, באמצעות ועד הרבנים בצנעא. סכום הסיוע קרוב לשלושים ריאל והתאריך הוא י"ב בשבט תש"ח. הוא חתום ראשון על המסמך, ואחריו חתומים ר' מסלם בן יעקב ור' שלמה בן שלום.
נראה, כי היה ממנהיגי הקהילה ואחראי גם על קופת הצדקה כמקובל...
ר' דוד בן סעדיה בן דוד טייאנו העתיק את פירוש הטור לתורה בשנת תי"ב (1652), לא ידוע מקומו.
בכה"י ר"ב דפים, חסר בתחילתו. נכתב במימון ר' דוד בן זכריה ידאעי. הכתיבה הושלמה ביום חמישי, כ"ג בטבת.
בקולופון כתוב:
"יום חמישי דהוא עשרין ותלתא (יומין לחודש) טבת שנת אתתקס"ג שנין לשטרי (תי"ב - 1652) במאתא... ונכתב עלי שם החבר הטוב... דוד בן זכריה הידוע אלידאעי".
מרי שלום בן יהודה טייבי-טובי נולד בצנעא בשנת תרע"ה (1915). למד תורה אצל גדולי חכמי צנעא, מרי סעדיה עוזרי ומרי יחיא ערוסי. נשא לאשה את בת רבו מרי סעיד עוזרי. נחשב מחכמי כניס אלאוסטא - מרכז השאמי בצנעא. מידידיו של הר"י צוברי, הרב הראשי ליהודי תימן במרכז הארץ. בשנת תש"ט (1949) עלה לארץ בעלייה הגדולה, והיה מראשוני התימנים בשיכון ה' בני-ברק. עניו וצנוע ביותר, לא חשש לכבודו, והתפרנס שנים רבות...
מרי אברהם בן סעדיה טירי היה חכם בישוב ועלאן בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר ועלאן נמצא במחוז רוס, כשלושים ק"מ מדרום לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים וחמש משפחות בערך: יעיש, מחפוץ', טירי, חצ'ני, קארטה, רחבי, וחשן, מעלם, נהמי, אשתר ועוד. מחכמי הקהילה בתקופה זו: מרי יוסף טירי ומרי שלום אשתר.
שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה...
מרי יוסף טירי היה חכם בישוב ועלאן בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר ועלאן נמצא במחוז רוס, כשלושים ק"מ מדרום לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים וחמש משפחות בערך: יעיש, מחפוץ', טירי, חצ'ני, קארטה, רחבי, וחשן, מעלם, נהמי, אשתר ועוד. מחכמי הקהילה בתקופה זו: מרי אברהם בן סעדיה טירי ומרי שלום אשתר.
שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה...
מרי שלום בן שלמה טירי היה מחכמי הישיבה הגדולה בצנעא במחצית השנייה של המאה הי"ט. הוא חתום עם שאר חכמי הישיבה על שתי תקנות: התקנה הראשונה נושאת את שנת בקצ"ז לשטרות (תרמ"ו - 1886), ועוסקת בתקנת ציבור הקוראת להקפיד יותר על המצוות עקב המצב הקשה. על התקנה חתומים חכמי הישיבה, גדולי חכמי צנעא והמנהיגים, וביניהם: מרי שלמה שלום צאלח, מרי יחיא בדיחי, מרי חיים קורח, מרי סעדיה משרקי, מרי שלום שמן, מרי יחיא...