ר' סעדיה בן יהודה הלוי חשפי-אלרזקאני העתיק שני חיבורים בישוב אלפצ'ירה, כנראה בסוף המאה הט"ז. הישוב אלפצ'ירה במחוז כ'מיר מצפון לצנעא, קרוב יותר לערים מהאציר וחאשיד.
כתב היד הראשון הוא משנה תורה לרמב"ם, קט"ו דפים. מדובר בשלושה כתבי יד מתקופות שונות, כנראה, מאות י"ד-י"ז שנכרכו יחדיו: דפים 1-35ב' - רמב"ם נזיקין, דפים 36א-52ב - קטע מרמב"ם משפטים, דפים 53א-115ב - רמב"ם משפטים ושופטים.
...ר' שלמה בן משה הלוי רזקאני-אלחשפי העתיק את הלכות הרמב"ם משפטים ושופטים בישוב אלפצ'ירה מצפון לצנעא בשנת רפ"ד (1524). עפ"י הייחוס המתואר בקולופון כתב יד זה ובכתב היד, אשר העתיק ר' סעדיה בן יהודה הלוי רזקאני אלחשפי (ע"ע קודם), נראה, כי ר' סעדיה היה נינו.
בכה"י ר"א דפים, ההתחלה והסוף חסרים, ודפים מסוימים כרוכים בבלבול. בדפים 105-106 בכתיבה שונה כרוך סיפור על יוסף בערבית בפרוזה מחורזת....
מרי יחיא בן צאלח חתוכא היה מחכמי העיר רדאע בסוף המאה הי"ט ובתחילת המאה העשרים. הוא מופיע ברשימת חכמי העיר רדאע אשר שלחו את שאלותיהם לחכמי העיר צנעא. יחד עמו מוזכרים החכמים הבאים: מרי יחיא חרירי, מרי סעיד צ'אהרי, מרי נסים נקאש ועוד. השאלות הופנו גם לחכמי העיר עדן ולחכמי ירושלים. בין העונים על השאלות מחכמי צנעא: מרי אברהם צאלח, מרי יוסף מנזלי, מרי שלמה בן צאלח, מרי שלום שמן ומרי יחיא קאפח.
מרי צאלח חתוכא היה דיין בעיר רדאע בסוף המאה הי"ט. הוא מוזכר ברשימת הדיינים בעיר בחברת ראב"ד מרי עוץ' שלמה ומרי אהרן שלום. להערכתי, שימש בדיינות משנת תרכ"ג (1863) בערך עד סוף המאה הי"ט, או לכל היותר תחילת המאה העשרים. בנו, כנראה, מרי שלום שימש בתחילת המאה העשרים ראב"ד ורב ראשי בעיר.
שמו מופיע ברשימת חכמי העיר רדאע, אשר שלחו את שאלותיהם לחכמי העיר צנעא, עדן וחכמי ירושלים. רשימת החכמים...
ר' צאלח סעדיה חתוכא נולד בעיר רדאע בסוף המאה הי"ט או בתחילת המאה העשרים. סמוך לעלייה הגדולה לארץ שהה במחנה העולים גאולה שליד עדן, ושימש במחנה ראש קהילת רדאע במחנה. המנהל הראשון של המחנה, ד"ר בן ברוך ביגל, שהיה אוהד למסורת היהודית, התחבב על העולים ומינה אותו לפקיד הראשי של המחנה. ד"ר ביגל כתב עליו: "שוחט ואב"ד, בקי בשפה העברית ויודע חשבון, מכובד בעיני הבריות, היה הפקיד הראשי... הוא שהוריד ממני...
מרי שלום בן הדיין מרי צאלח חתוכא היה דיין וראב"ד בעיר רדאע בתחילת המאה העשרים. נולד באמצע המאה הי"ט.
הוא חתום על שטרות ופסקי דין. ביום שישי, י"ב שבט תרס"ד (1904) הוא חתום ראשון, ושימש ראב"ד, עם מרי יחיא בן סאלם עומיסי ומרי שלום צאלח צ'אהרי. בנו מרי שלמה שימש ראב"ד בעיר אחריו.
יוסף טובי פרסם רשימות שכתב על מאורעות הבצורת והרעב שהיו בשנת תרנ"ח (1898).
בסיום הדברים הוא...
מרי שלמה בן ראב"ד מרי שלום בן צאלח חתוכא שימש ראב"ד בעיר רדאע והחליף את אביו. שימש, כנראה, ראב"ד משנת תרע"ג (1913) בערך, מאז שנפטר אביו, עד לאחר שנת תרפ"ח (1928) בערך, בה הוא חתום על פסק דין.
שימש ברבנות בשני הרכבים, עם הדיינים מרי יחיא בן משה עומיסי ומרי צאלח בנימין בהרכב הראשון בשנת תרע"ג (1913) בערך, ובהרכב השני עם מרי יחיא מניה ומרי יחיא בן מרי יחיא עומיסי עד לשנת תרפ"ח (1928) בערך...
מרי סעדיה חתוכה היה חכם בישוב בני בדא בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר בני בדא נמצא בצפון נפת חדא, כשמונה ק"מ מדרום לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה שמונה משפחות בערך: חתוכה, תאם, דחבאש, סלאמה, מעלם, תג'אפי ועוד. מחכמי הקהילה בתקופה זו: מרי שלום דחבאש ומרי שלום משה סלאמה.
שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת...
מרי שלום טאצי היה חכם בישוב אחלאל בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר אחלאל נמצא במחוז אנס מדרום לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים וחמש משפחות בערך: טאצי, שעבי, חכימה, מפצ'רי, נגדי, אדור, כ'בל, סדי, צברי, אצ'טא, מידאני ועוד. מחכמי הקהילה בתקופה זו: מרי יחיא אלכ'בל ומרי דוד אדור.
שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים...
מרי טביב בן אברהם נולד בתימן במחצית השנייה של המאה הי"ט בצפון תימן. הוא היה, כנראה, ממנהיגי קבוצה של כמאתיים נפש אשר עלו בשנת תרס"ט (1909) והתיישבו ברחובות, ראשון לציון ופתח תקווה.
הוא התפרסם בזכות היותו השוחט המרכזי במושבה ראשון לציון משנת תרס"ט (1909) ועד לאחר שנת תרפ"ח (1928). הוא שימש מנהיג במושבה יחד עם מרי שלום בן פנחס עראקי. התימנים שהתיישבו בראשון לציון השתלטו בהדרגה על ענף...