ר' טוב בן חסן העתיק את ספר ההפטריות לכל השנה עם תרגום יב"ע, להערכתי בצנעא, במאה הי"ח-י"ט.
בקולופון כתוב:
"על יד הקל שבקלים ער"ס (=עפר רגלי סופרים) שם טוב בן חסן בן... ש...ול".
לא מצוין זמן ומקום הכתיבה. עפ"י הכתוב בשולי ההפטרה ניתן להסיק, כי ההפטרה נכתבה לפני שנת תקס"ט (1809) בצנעא.
בשולי ההפטרה כתוב מעט מן ההיסטוריה של כתב היד. מתברר, כי ההפטרה הייתה ברשותו של...
ר' טוב בן משה בן יצחק בן נסים העתיק את הלכות הרמב"ם בישוב דרב אלחנשאחת בשנת שמ"ו (1586). בידינו נותרו צ' דפים מסוף ספר אהבה, הלכות מילה וספר זמנים. השלמת הלכות מילה ביום שלישי, ט"ז באייר שמ"ו (1586), במימון כספי בית הכנסת בישוב.
בקולופון סוף הלכות מילה דף 2א':
"נשלם בתלתא בשבת דהוא שתת עסר יומין בירח אייר שנת א' תתק"ז שנין לשטרי (שמ"ו - 1586) במאתא דרב אלחנשחת. ונכתב על שם בית...
מרי טוב בן משה היה מחכמי העיר עדן בסוף המאה הי"ט. הוא, כנראה, לא שימש דיין או בתפקיד רשמי אחר.
הוא ידוע לי מתיאורו של מרי אברהם בן משה ערוסי, אשר ביקר בעדן ותיאר את העיר וחכמיה. הוא מתאר את מרי טוב בן משומר כ"חכם השלם". הדיינים בזמנו היו ראב"ד מרי יצחק בן יצחק כהן, מרי יעקב ומרי אברהם.
ר' יהודה בן שלמה טובי העתיק בשנת תרפ"ה (1925) את הספר אלג'אמע - המאסף. לא ידוע מקומו, ויש להעריך כי חי במרכז תימן ואולי אף בצנעא, משם ידועה משפחת טובי.
בכה"י קי"ב דפים.
הספר הוא מילון עברי ערבי למשנה תורה לרמב"ם לר' דוד בן ישע הלוי, ובלשון המעתיק: "המאסף ספר זה ראוי לקרותו כתאב אלגאמעי בלשון הקודש, המאסף על שם פעולתו שאסף וקיבץ פי' רבי' ז"ל המפוזרים בשתא סדרי משנה וסדרם על ספר...
מרי יחיא בן דוד טובי היה מחכמי צנעא במחצית השנייה של המאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, וביום שני י"א באב ב"פ - תקכ"ט - 1769 נכתב בפנקס, כי אברהם בן יחיא גיאת גירש את אשתו שמחה בת שלום צ'אהרי. הגט הראשון נפסל ע"י בית הדין, ולכן נכתב גט נוסף. מרי יחיא טובי היה שליח הבעל.
בפנקס בית הדין כתוב:
הופיע אברהם בן יחיא ג'יאת והודה שנכתב גט לאשתו והוא נתנו לידה ואמר...
מרי רצון בן יחיא טובי נולד בתימן בתחילת המאה העשרים. לא ידוע לי היכן בתימן.
היה שנים רבות רבה של יהודי אריתריאה. העמיד שם את היהדות על תילה בקבעו עתים לתורה והוראה. נפטר לפני שנת תשל"ג.
מרי טובים בן דוד היה דיין בבי"ד של הישוב אלהיגאם שבמחוז שרעב בסוף המאה הי"ט או בתחילת המאה העשרים.
מרי סעדיה טויל היה מחכמי צנעא במחצית השנייה של המאה הי"ח. שמו ידוע לי משני איזכורים במסוודה - פנקס בית דין צנעא.
ראשית, לפני יום שישי פרשת צו בע"ו - תקכ"ה - 1765 ביקש ישועה בן אהרון בארדה להחזיר חדר שקנה משלום אפרים בסכום של שבעה קרוש. שם נכתב, כי ישועה קיבל סכום של קרוש פחות רבע משלום בן מרי סעיד טויל.
בפנקס בית דין כתוב:
הופיע ישועה בן הרון אלבארדה וביקש להחזיר את...