חראץ, משה בן יהודה

מרי משה בן יהודה חראץ היה חכם, וכנראה, אף מרי הקהילה היהודית בישוב עבאלה באמצע המאה הי"ט.

הוא ידוע מתוך חיבור שכתב בשנת תרכ"ב (1862) העוסק בהלכות דיני כתובות, נוסח הכתובה ופירושה ודיני גיטין וקידושין. נושאים אלו שייכים בעיקר לדיינים ורבני קהילות, ומכאן הסתברות, שמרי משה חראץ היה דיין או רב הקהילה. כה"י ברשות שמעון גרידי, ועדיין לא פורסם.

מצאתי כתב יד נוסף אשר העתיק בשנת תר"ט (1849). כה"י הוא פרקי רבי אליעזר ובו קי"ב דפים. מהקולופון ניתן ללמוד, כי מצבו הכלכלי היה קשה, והיה גולה ממקום למקום כדי להתפרנס מלימוד תינוקות שב"ר.

בקולופון כתוב:

"נשלם וברוך העוזר יום רביעי י"א בכסלו שנת בק"ס לשטרות (תר"ט - 1849) ס' ויברך אותו שם. וכל המוצא טעות יתקן כי שגיאות מי יבין. וטעמים שציינתי הן ממה שקבלתי מספרי האגדות וחכמי הקבלות, ואם טעיתי ונסתר הדבר מעיני הוא מפני הדוחק ומפני התינוקות המטרידים אותי. כי הייתי מלמד תנוקות מפני הדוחק ועול הגלות, ואמרתי אולי זה וזה יתקיים בידי. ועוד אמרתי החכמה והיא רחוק ממני, והקורא בזה ידינני לכף זכות כמאמר דוד נעים זמירות ישראל שגיאות מי יבין. עד כה דברי המחכה לחסדי אהיה הצעיר משה בן יהודה אלחראץ יצ"ו".