ר' יצחק בן שלמה הלוי המכונה אלטראף העתיק בשנת תרפ"ח (1928) קובץ חיבורים: קונטרס שערי טהרה למהרי"ץ העוסק בהלכות נידה, אגרת זבח פסח, תפסיר עשרת הדברות בערבית, תפסיר תפילת העמידה, אזהרות לחג השבועות והלכות שחיטה. לא ידוע מקומו. בכתב יד נוסף שהוא, כנראה, המשכו של כתב היד הראשון העתיק בשנת ברמ"ה לשטרות (תרצ"ז - 1937) את סידור חול ושבת ופירוש להגדה של פסח בערבית - תפסיר, בקשות והלכות שחיטה.
...
מרי שמריה בן חלפון יאפעי היה חכם במאה הי"ט באזור אנס במרכז תימן, סמוך לערים רצאבה ומעבר. הוא זוהה בוודאות כמחבר הספר @44"אבקת רוכל"@55 - ליקוטים לתורה עפ"י שיטת הפרד"ס. תחילה זוהה הספר כחיבורו של מרי סעדיה עזאני. הספר לא פורסם ובחיבור גופו לא מצוין שם המחבר, אך עפ"י מובאות מחכמי תימן בני זמנו, כמו מרי דוד בן שלום ג'מאל- גמליאל ומרי סעדיה מנצורה, זוהה החיבור בוודאות כחיבורו של מרי שמריה יאפעי....
מרי יאשיה בן מבורך היה מקדמוני תימן. לא ידוע זמנו ומקומו.
עפ"י הידוע היה חכם, וכתב חיבור או עסק בעיבור שנים וקביעות ראשי חודשים.
לדעת ר"י קאפח (ע' 20) הוא לא חי בתימן.
מרי דוד בן יחיא ידאעי היה חכם בישוב עוברין בתחילת המאה העשרים. העיר עוברין נמצאת במחוז כ'ולאן ממזרח לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה שבעים ושלוש משפחות בערך: ידאעי, תנעמי, כהן, דנוך, גזפאן, שבאם, פרחי, חריר, מנצורה, כ'לאף, צורית, מנס, גרשי, סאיג, חדאד, צ'אהרי, צעטה, אחמר, עקבי, שליבא, מבורת, רגילי, מצ'לעי, קסקס, קוזי, אברקי, קיני, גראפי, ברטי, קוטיע ועוד. מחכמי הקהילה בתקופה זו: מרי יחיא...
ר' משה בן סעדיה ידאעי העתיק את שו"ע טור יו"ד בשנת תצ"ו (1736). לא ידוע מקומו. בכה"י שס"ז דפים. הכתיבה הושלמה בו' בתמוז תצ"ו (1736), ונעתק עפ"י מהדורת ויניציה שצ"ב (1632).
בכותרת כתוב:
"שולחן ערוך (יורה דעה)... חברו... יוסף קארו... עם חידושי... מהר"ר משה אסרליש ז"ל והוספנו בו מקום מקור ההגהות מפוסקים לקוח מחבורו... דרכי משה.
ותהי התחלת מלאכת הקודש שנת בן מי זה העלם...
מרי ידידיה בן שר שלום היה "אלוף צנעא", שופט ונציג ישיבות הגאונים בתימן במאה העשירית והאחת עשרה. חוקר הגניזה גויטיין, אשר פרסם קטעי גניזה שנמצאו במצרים, מסתמך גם על קטעי גניזה שפרסמו ישראל פרילנדר ובנימין לוין כותב, כי מרי ידידיה מוזכר מספר פעמים באגרות ששלח אחד מראשי ישיבת הגאונים שבבבל אל נציגיו בתימן.
באחד המכתבים כתוב:
"הנה העתדנוך שליחנו ומנינוך לחדש חק ישיבתנו מבני מקומך...
ר' יהודה בן אברהם בן יוסף בן זכריה העתיק סידור בעיר כוכבאן שבמרכז תימן בשנת שצ"ו (1636). בכה"י קל"ו דפים.
הסידור אינו שלם ובשולי הדפים פירושים. הסידור נכתב במימון ר' פלוני בן יוסף בן זכריה בן סעדיה, וההעתקה הושלמה ביום חמישי, י"ג באב שצ"ו (1636).
בדף 122 א' קולופון ובו כתוב:
"נכתב זה הסידור המאושר לחבר הטוב... בירב יוסף ש"צ בן זכריא בן סעיד תנצב"ה... יהודה יש"ל בן אברהם...
מרי יהודה בן חסן היה דיין בעיר דמת שבדרום תימן לקראת סוף המאה הי"ט. הוא ידוע מחתימה על שטר פסק דין בעיר דמת בשנת תר"ן (1890). הוא חתום שני, לאחר חתימת הדיין מרי יחיא סאלם אברהם (אב"ד), והדיין השלישי מרי יחיא בן פלוני. פסק הדין עוסק בפרעון חוב של נפטר מיום ו' בתמוז תר"ן (1890).
הוא, כנראה, בנו של ראב"ד מרי מתנא חסן החתום ראשון על פסק דין משנת תר"א (1841), יחד עם מרי יחיא יוסף ומרי שלום...
ר' יהודה בן יצחק היה, כנראה, חכם במאה הי"ט. לא ידוע לי מקומו וזמנו המדויק. שמו ידוע לי ממסמך שהגיע לידי, ובו שאלה בהלכות שחיטה. לא ידוע לי אל מי מיועדת השאלה.
ראה צילום מסמך.*
מרי יהודה בן יצחק כתב פירוש קצר על מסכת מגילה הכולל פירושים מגאוני בבל: רב נטרונאי גאון, רב אחאי גאון ורב האיי גאון.
חי כנראה במאה הי"א-י"ב. לא ידוע מקומו.