מרי יוסף בן אברהם היה דיין וכנראה ראב"ד, בעיר צנעא במחצית השניה של המאה הט"ז. הוא ידוע מתוך שלושה פסקי דין שפרסם הרב עמרם קורח בשנים ש"ל- של"ד (1570-1574).
בשטר ראשון הוא חתום ראשון עם הדיין מרי יוסף בן בנימין כהן בצנעא בשנת ש"ל (1570) על שטר מכירת תאג'. המוכר הוא סאלם בן עואץ' בן סעיד אלדקל והקונה הוא יחיא בן יוסף חמאמי. לכתבי היד הייתה חשיבות עצומה בתימן, ועל שטרי המכירה חתמו בד"כ...
ר' יוסף בן אברהם העתיק או מימן העתקת סידור בשנת שפ"ד (1624), לא ידוע מקומו.
בכה"י ק' דפים. בראש כה"י כתוב "נכתב זה הסידור על שם... יוסף בא"מ אברהם". בדרך כלל, ניסוח זה מלמד מי הזמין ומימן את כתב היד, אך לעתים כתב הסופר את כתב היד על שמו. אין בידינו קולופון, ולא ידוע מי הסופר, ויתכן, כי העתיק בעצמו, ויתכן כי הזמין ומימן את העתקת כתב היד. את שנת כתיבת הסידור קבעתי על סמך לוחות השנים...
מרי יוסף בן אברהם היה מנהיג או דיין בישוב אלציח שבמרכז תימן במאה הי"ז. הוא ידוע מתוך חתימה על שטר מכירת ספרי תאג', מחברת התיג'אן ועין יעקב ביום חמישי, ט' באלול תכ"ח (1668) בישוב אלציח. הוא חתום שני, ולפניו חתום מרי אברהם בן זכריה. עפ"י פער השנים, ברור שלא מדובר בראב"ד מרי יוסף בן אברהם אשר חי בצנעא במחצית השניה של המאה הט"ז.
מרי עמרם קורח כותב, כי שכונת היהודים בעיר אלציח נחרבה בגלות...
ר' יוסף בן אברהם בן בנדאר הוא מגדולי התורמים במאה הי"ב, ובכל התקופות, לישיבות ולמנהיגי היהודים.
שמו ידוע לנו מתוך קטעי גניזה שנמצאו בקהיר. בקטע ממכתב מהגניזה בין השנים דתתפ"ז-דתתצ"ט (1127- 1139), משמע, שהוא בן דורו של הנגיד מצ'מון, ושם כתוב כי שלח סחורות ומתנות מעדן לבירת מצרים באמצעות אחד ממכריו. הסחורות והמתנות הן תרומות ששלח לגדולי חכמי מצרים ולבעלי תפקידים שונים. בין המתנות: עשרה...
ר' יוסף בן אברהם בן שת בן יוסף בן אביגד העתיק ואולי אף חיבר פירוש לסידור התפילה בשנת ש"פ (1620) או בשנת תפ"א (1721). לא ידוע מקומו המדויק, אך עפ"י השם הנדיר אביגד, יש להעריך כי הוא ממשפחת המשורר הלאומי מרי שלום בן יוסף בן אביגד שבזי, וא"כ הוא מדרום תימן. יתכן גם שהוא ממשפחתו של ר' זכריה בן יוסף בן אביגד מצנעא, אשר מימן העתקת סידור בשנת רס"ח (1508). השם אביגד הוא גם שמו של הדיין מרי אביגד בן...
ר' יוסף בן בניה הוא בנו של בניה, מן המפורסמים שבסופרי תימן. הוא חי בצנעא במאה הט"ו-ט"ז.
עד היום מצאנו שמונה כתבי יד אשר העתיק משנת רל"ט (1479) ועד לשנת רס"ח (1508). אחיו, ר' דוד, העתיק י"א כתבי יד אשר הגיעו לידינו, משנת רל"ג (1473) ועד לשנת ר"ע (1510), ואביהם בניה תשעה כתבי יד אשר הגיעו לידינו, משנת ר"כ (1460) ועד לשנת רמ"ג (1483).
אין בידי סימנים כי ר' יוסף היה דיין כדוגמת...
ר' יוסף בן דוד היה מנהיג בצנעא בסוף המאה הי"ז. הוא חתום על כתובה בשנת תנ"ד (1694) עם ר' סעדיה בן דוד הלוי. הזוג הוא עואץ דאר ומרים בת לוי. עפ"י הידוע לא שימש בדיינות, ושמו אינו מופיע ברשימת הדיינים מזמן גלות מוז"ע. יתכן ושני החותמים חתום בתור עדים בלבד.
מרי יוסף בן דוד היה דיין בישוב גבל חבשי שבמחוז שרעב בסוף המאה הי"ט ובתחילת המאה העשרים. ראה באנציקלופדיה ע' 197 - 198.
לאחר פרסום האנציקלופדיה הגיעו אלי פרטים נוספים כדלקמן:
אחד מתלמידיו הוא מרי דוד בן שמעון שרעבי מהישוב מסילה בשרעב, אשר הסמיך אותו לשוחט בשנת תרס"ט - 1909, ושנתיים מאוחר יותר הסמיך אותו לרב ולדיין. מרי דוד שרעבי היה בהמשך רב ראשי. מרי יוסף דוד נחשב בתקופה זו ראש...
מרי יוסף בן הלאל היה מחכמי חבאן בדרום מזרח תימן במחצית הראשונה של המאה הי"ט. הוסמך לשחיטה ע"י מרי משה דעוס. חיבר "מרנא" ובו הוא מתנה את צרותיו וייסוריו.
להלן קטע מהמרנא:
"ועד אן אכזר יהיה לו לצר שוב לא יעזר בזכות בן דוסא, זרע מרעים עמד כפשעים, ספר בפגעים עוונו לא כסה".
ר' יוסף בן זכריה העתיק את הלכות הרמב"ם בשנת קמ"ד (1384). לא ידוע מקומו.
עד כה מצאתי שני כתבי יד אשר העתיק. כתב היד הראשון הוא כת"י בהמ"ל R290 ובו ס"ט דפים, מהלכות נזיקין, הלכות רוצח ושמירת הנפש. חסרים דפים בכתב היד. השלמת ההעתקה בחודש אדר אתרצ"ה לשטרות (קמ"ד - 1384).
בקולופון כתוב:
"נגמר ספר אחד עשר... אדר שנת אתרצ"ה לשטרי (קמ"ד - 1384)... יזכה הכותב יוסף בר' אבא מארי...