מרי יוסף גרופי היה חכם בישוב תגאף בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר תגאף נמצא בצפון נפת חדא מדרום לצנעא. בתקופה זו מנתה הקהילה שתי משפחות בלבד: גרופי ועומיסי.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא תרם סכום גדול של שש ריאל.
ר' אברהם בן יוסף בן סעדיה בן מעודד גרידי העתיק את הספר פרדס רמונים עם פרי מגדים בשנת תרס"ח (1908) בעיר אלצ'אלע שבדרום תימן. הוא אחיו של ר' בנין, שהעתיק אף הוא ספרים בעיר בשנים אלו (ע"ע הבא). הוא בנו של מרי יוסף בן סעדיה גרידי, אשר היה מחכמי העיר ד'מאר, מ"א שנים קודם לכן.
הוא העתיק את הספר "פרדס רמונים עם פרי מגדים" למרי אברהם בן דוד הלוי, ראב"ד של העיר. הספר הוא ליקוטים לחמשה חומשי...
ר' בנין בן יוסף בן סעדיה גרידי העתיק בישוב צ'אלע שבדרום תימן בשנת תרס"ה (1905) את ספר כוונות האר"י, הכולל ליקוטים ומנהגי האר"י על פסוקי התנ"ך, תפילות, סודות, גלגולים ועוד.
הוא, כנראה, בנו של מרי יוסף בן סעדיה גרידי שהיה חכם בעיר ד'מאר, ל"ז שנים קודם לכן. הוא, כנראה, אחיו של ר' אברהם שאף הוא היה סופר בעיר בשנים אלו (ע"ע קודם).
בכה"י קי"ט דפים, ונכתב במימון החכם שלמה בן סעדיה...
מרי יוסף בן סעדיה גרידי היה חכם ומנהיג, כנראה, בעיר ד'מאר שבמרכז תימן בסוף המאה הי"ט. נולד באמצע המאה הי"ט בעיר. הוא אחיו של ראב"ד והרב הראשי בעיר, מרי יחיא בן סעדיה גרידי, וכנראה, הוא אביהם של ר' בנין ור' אברהם בני יוסף בן סעדיה גרידי, אשר העתיק בעיר צ'אלע את ספר הכוונות לאר"י בשנת תרס"ה (1905). להם היה אח בשם מעוצ'ה (ע"ע גרידי סעדיה לקמן).
הוא ידוע לי מחתימתו על מסמך, ומשני כתבי יד...
מרי יחיא בן מרי יחיא גרידי היה מחכמי הקהילה התימנית בתל אביב לפני הקמת המדינה. אביו, מרי יחיא בן סעיד גרידי היה הרב הראשי של העיר ד'מאר, אחת הקהילות היהודיות העתיקות והגדולות ביותר בתימן. נולד בשנת ת"ר - 1840 ונפטר בשנת תר"צ - 1929, ראה באנציקלופדיה לחכמי תימן ע' 73 - 74. לפי זה אני מעריך, כי בנו נולד במחצית השנייה של המאה הי"ט.
שמו ידוע לי מתוך כתב הרשאה שהעניק למרי שלמה מעברי בתל...
מרי יחיא בן סעדיה גרידי נולד בעיר ד'מאר בשנת ת"ר - 1840 והיה רב ראשי תקופה ארוכה בתחילת המאה העשרים. נפטר בשנת תר"ץ - 1930. ראה באנציקלופדיה ע' 73 - 74.
לאחר פרסום האנציקלופדיה מצאתי את שמו מוזכר בשני מקורות נוספים: מסמך פרטי ופנקס השליחות. ממכתב שכתב לבנו ניתן ללמוד, כי היה בבית סוהר עקב הצלת יתומים.
בפנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת...
מרי יחיא בן סעדיה גרידי נולד בד'מאר שבמרכז תימן בשנת ת"ר (1840) לאביו ר' סעדיה (ע"ע לקמן). משפחת גרידי בעיר ד'מאר הייתה מן המשפחות המכובדות ביותר בעיר, ואשר ממנה יצאו המנהיגים, הרבנים ובעלי התפקידים. אחיו הם ר' יוסף (ע"ע קודם) ור' מעוצ'ה (ע"ע גרידי סעדיה).
היה תלמיד חכמים שנון, ועסק בכל תחומי היהדות כמקובל בתימן: בהנהגה, בשחיטה, בקידושין ואף עסק בכתיבת ספרי תורה. מעריכים, כי כתב עשרות...
ר' יצחק בן אברהם גרידי חתום על כתובה בישוב גיל אלעקבי בשנת תרי"ז (1857). שימש כנראה ראש הקהילה בישוב, או אחד מנכבדי הקהילה, או אולי רב הקהילה. יתכן וחתם בתור עד. יחד איתו ולפניו חתום ר' סעיד בן אברהם. הזוג הם דוד כ'לפי וגזאל בת סעיד.
ר' מעודד בן סעדיה בן סעדיה בן יחיא גרידי העתיק את התורה בשנת תרי"ט - 1859. לא ידוע מקומו. ידועים אישים רבים ממשפחת גרידי בתקופה זו בעיר ד'מאר, ומסתבר, כי אף הוא חי בעיר זו (ראה באנציקלופדיה ע' 73-74).
בכתב היד שני כרכים גדולים מאוד, בכרך הראשון חומשים בראשית ושמות, ובכרך השני חומשים ויקרא - דברים. כשלושים שורות בעמוד, כשלוש עשרה מילים בשורה, וכמאתיים עמודים בכל כרך. גוף הספר הוא פסוק...
ר' סעדיה בן מעודד בן שלום גרידי השלים את העתקת התורה בכ' במרחשון ואת ההפטרה בט' בטבת בשנת תר"ד (1844), לא ידוע מקומו. יתכן ומדובר במרי סעדיה גרידי מהעיר ד'מאר (ע"ע קודם).
בכה"י ק"צ דפים, ובהם העתיק את התורה, הפטריות, תרגום אונקלוס, תפסיר רס"ג ופירוש רש"י. לאחר חומש דברים העתיק "הפטריות כמנהג כל היהודים הספרדים יע"א", פסוק מקרא פסוק תרגום, ובסוף: "...נשלמה זאת... היום ט' לחודש טבת שנת...