מרי יחיא ד'מארי היה חכם בישוב בשאר בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר בשאר נמצא בנפת חדא, ליד העיר ד'מאר.
בתקופה זו מנתה הקהילה שבע עשרה משפחות בערך: ד'מארי, בוצלי, תאם, יצחק, יעיש ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי יחיא יוסף תאם, מרי שלמה בוצלי ומרי שלום אברהם.
שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת...
ר' יחיא בן דוד ד'מארי חתום על כתובה בד'מאר מדרום לצנעא בשנת בקצ"ט לשטרות (תרמ"ח - 1888). הוא חתום יחיד על הכתובה של דוד ד'מארי וצביה דוד. יתכן והוא חתום כעד ולא כמנהיג.
הוא, כנראה, שימש ראש הקהילה היהודית או אף ראב"ד בעיר ד'מאר בסוף המאה הי"ט. באחד מכתבי היד ישנו חיבור העוסק בליקוטי טעמים לתורה המכונה ליקוטי שושן, ובחיבור מוזכר רבו מרי יחיא אלד'מארי. לא ידוע שם מחבר הספר. עובדה זו...
מרי מנצור בן שלמה ד'מארי ידוע גם בשמו מרי חטר בן שלמה-סלימאן אלמעלם-אלד'מארי. היה מגדולי חכמי תימן בתחילת המאה הט"ו. נולד וחי בעיר ד'מאר במחצית השניה של המאה הי"ד והתפרסם ע"י ספריו הרבים.
חיבוריו הרבים נכתבו בשנים קפ"ג-קצ"ו (1423-1436), ורובם עוסקים במדרש ובפילוסופיה יהודית. הוא ומרי זכריא הרופא מייצגים בתימן את אחת מתקופות הזוהר בתימן של יצירה מדרשית פילוסופית, קודם להתפשטות הקבלה...
מרי משה בן שלמה ד'מארי נולד בשנת תר"ם - 1880 ושמש רב ראשי וראב"ד בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ. נפטר בישראל בשנת תשל"ג - 1973. ראה באנציקלופדיה ע' 92.
לאחר פרסום האנציקלופדיה הגיע לידי פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים, ושם כתוב, כי הוא תרם יחד עם בניו: שלמה ואהרון ריאל אחד. בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים וארבע משפחות: ד'מארי, קריש, ניני...
מרי משה בן שלמה ד'מארי נולד בשנת תר"מ (1880). למד תורה אצל אביו וחכמי הישוב. הוא שימש ראב"ד בישוב מנקדה שבמחוז ד'מאר, יחד עם מרי שלום בן יחיא ד'מארי ומרי יוסף בוטיל. כדרכם של חכמי תימן עסק בכל תחומי ההנהגה, מרביץ תורה, מקדש ומגרש ועוד.
מתכונותיו: עניו וצנוע, מדבר בנחת עם הבריות, ביתו פתוח לרווחה, פירנס עניים ותלמידי חכמים רבים מכספו.
עסק בהתנדבות בריפוי יהודים ומוסלמים וזכה...
מרי סעדיה בן דוד ד'מארי, ובכינוי מרי סעיד דאוד ד'מארי, היה מגדולי תימן בשלהי המאה הט"ו. נולד במחצית הראשונה של המאה הט"ו, לא ידוע מקומו.
הוא התפרסם בזכות ספרו @44מדרש הביאור@55, ויש המזהים אותו עם מרי סעדיה בן דוד עדני. מדרש הביאור, המכונה גם צפנת פענח, הוא מדרש לתורה ולהפטריות, ונמנה עם מדרשי תימן הקדומים והחשובים. במדרש קיימות מגמות פילוסופיה והאליגוריה שרווחו בתימן בתקופה זו, עוד...
מרי שלום בן יחיא ד'מארי היה דיין בישוב מנקדה שבמחוז ד'מאר, בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ. הוא שימש בדיינות עם מרי משה בן שלמה ד'מארי (ראב"ד), ומרי יוסף בוטיל.
לא ידוע מתי נולד ונפטר.
מרי שלום בן משה ד'מארי היה דיין בעיר צנעא במחצית השניה של המאה הי"ז סמוך לגלות מוז"ע. הוא שימש בדיינות עם ראב"ד מרי שלמה בן סעדיה מנזלי, שמונה לראב"ד לאחר הגלות בשנת תל"ט (1679), ונחשב ראב"ד הקבוע הראשון מזמן הגלות.
שניהם חתומים על שטר פסק דין מיום חמישי, י"ח באייר אתתקפ"א לשטרות (ת"ל - 1670), העוסק בפשרה בבעלות על בית בצנעא, בין בניו של יוסף בן סעיד צאלח חידאני שהיה שכיב מרע. מרי שלמה...
ר' דוד בן שלמה הלוי ד'מרמרי ואחיו ר' סעדיה (ע"ע) היו משוררים, וחיו במאה הי"ז בישוב ד'מרמר מצפון מערב לצנעא. הישוב שכן ליד מבצר עתיק המתנשא על הר בגובה 2547 מטר. התפרנס מהעתקת ספרים, כפי שכותב באחד משיריו: "וכתבתי ספרים כהלכה באותיות קטנים עם גדולים".
באחד משיריו של ר' דוד הוא מתאר את פרשת גזירת העטרות בשנת תכ"ז (1667), אחת הגזירות שלפני גלות מוז"ע. הגזירה הוטלה עקב השפעת השבתאות בתימן...