מרי סעדיה גרידי היה ממנהיגי הקהילה היהודית בעיר ד'מאר שבמרכז תימן, וקיימת הסתברות שאף היה ראב"ד ורב ראשי. שכן בנו, מרי יחיא, היה רב ראשי וראב"ד, וכמקובל בתימן, פרט אולי לצנעא, כי התפקיד עבר מאב לבנו בין המשפחות המיוחסות ביותר. נולד, כנראה, בתחילת המאה הי"ט בעיר ד'מאר.
בניו הנוספים הם ר' יוסף שפעל בסוף המאה הי"ט בעיר, ובנו מעוצ'ה כדלקמן.
מצאתי גם כתב יד אשר העתיק בעיר בשנת תרי"ב...
מרי שלמה בן מעוצ'ה גרידי היה דיין בעיר ד'מאר שבמרכז תימן באמצע המאה העשרים, בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ. הוא, כנראה, בנו של ר' מעוצ'ה, אחיו של ראב"ד מרי יחיא גרידי, ונכדו של מרי סעדיה גרידי. כך מסתבר עפ"י השמות, המקום והזמן.
מצאתי את חתימתו ביום ה' באלול בשנת ת"ש (1940) במסמך של בי"ד יחד עם הדיין מרי שלמה בן אברהם מלאחי. במסמך הם מסמיכים את מרי מסלם יחיא וחש להיות המשגיח והמפקח על...
ר' יוסף בן יהודה גרידי-נדאף חתום על שטר שכירות בעיר ד'מאר שבמרכז תימן בשנת תרנ"ה (1895), למנצור דוכ'אן ושלמה בן יחיא הכרי. הוא חתום יחיד, וכנראה ששימש מנהיג או חכם או דמות ידועה ומכובדת בעיר בתקופה זו.
ר' יאשיה בן זכריה אלגרנעי הרופא העתיק את החלק הראשון של מדרש חמדת ימים לר"ש שבזי, בישוב קרית אלקורמה שבמחוז חוגריה בדרום תימן בשנת תקצ"ח (1838). בכה"י המדרש לחומשים בראשית ושמות, ואת החלק השני העתיק ר' יעיש בן אחיה אלגרנעי (ע"ע הבא). כתב היד קשה לקריאה.
בקולופון כתוב:
"ושם זה הכותב יאשיה בן זכריא הרופא מכונה אלגרנעי. ותשלם כל המלאכה בחודש אייר כ"ז בו בחד בשבא בקמ"ט לשטארות (תקצ...
ר' יעיש בן אחיא אלגרנעי העתיק את החלק השני של מדרש חמדת ימים לר"ש שבזי בשנת תקצ"ח (1838) בישוב קורמה שבמחוז חוגריה בדרום תימן. מסתבר, כי הוא קרוב משפחה של ר' יאשיה בן זכריה הרופא גרנעי, שהעתיק את החלק הראשון של המדרש בשנה זו. בכתב היד קע"ח דפים, המדרש לחומשים ויקרא-דברים.
בקולופון כתוב:
"ותהי השלמתו ביום חמישי י"ט לחודש תמוז שנת בקמ"ט (לשטרות, תקצ"ח - 1838), ושם זה הכותב הצעיר...
מרי אברהם גרשי היה חכם בישוב כוכבאן בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. העיירה כוכבאן נמצאת באזור העיר מחוית, ממערב לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ושמונה משפחות בערך: שיחם, ערוסי, סרי, גזפאן, חאצ'רי, בדיחי, צ'אהרי, שיחים, סעד, כהן, חיבי, גרשי ועוד. עמו בהנהגת הקהילה היה מרי שלום שוכר חאצ'רי (אנציקלופדיה ע' 132), ויחד שמשו גם כגבאי הקהילה.
שמו ידוע...
מרי יחיא גרשי היה חכם וממנהיגי הכפר מקאלח, מדרום לדאר סעיד שבדרום תימן, בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ. הכפר שוכן ליד העיר סדה, והיה מפורסם בזכות ספר תורה המקודש "אלמקאלחי", ע"ש המקום. רבים היו באים להתפלל, להדליק נרות והיו נודרים נדרים להצלחה, לפרנסה, לבריאות וכדומה.
הוא היה ממנהיגי הכפר יחד עם ר' יוסף מרי. יהודי הכפר היו מיוחדים, והיו מגודלי גוף וגבוהי קומה, ועסקו בקדרות ובנייה. היו...
ר' משה בן סעיד גרשי חתום על כתובה בישוב מחלה בשנת תקצ"ז (1837), כדרכם של חכמי תימן ומנהיגיה. הוא חתום עם ר' שלום בן אברהם גיאת, וכנראה, שניהם ראשי הקהילה או מחכמי הישוב. הזוג הוא אהרן זקן עם זהרה בת אלזקן. יתכן ושניהם חתומים כעדים בלבד.
ר' פנחס בן יוסף גרשי העתיק בעיר סוד מצפון לצנעא, מקום מגורי משפחתי בתימן, את הלכות שחיטה לרמב"ם, בכ"ב באלול שנת תפ"א (1721). בכה"י ל"א דפים, ובשולי הדפים כתב פירושים להלכות הרמב"ם.
ההגהות הן שלו, שכן לעתים הוא חותם את שמו בסוף ההגהה "אני הדל והנקל פנחס בן..." (דף 13ב'). להלן מספר הגהות:
בדף 6א' בהקשר לפרק שלישי בהלכות שחיטה הוא מתרגם לערבית מונחים בהקשר לשהייה, חלדה וכדומה, בדף...
ר' אברהם ד'הבאני היה מראשי הקהילה התימנית ביפו בתחילת המאה העשרים. לא ידוע מתי עלה לארץ והיכן חי בתימן. הוא חתום בשנת תרפ"ג (1922) ביפו על שטר תנאי שידוכין למשה בן משה חיבי עם סעיד מנס. כנראה שהיו דמויות מוכרות או מראשי הקהילה התימנית ביפו בשנים אלו. יתכן והם חתומים כעדים, ולא היו מנהיגי הקהילה.
יהודי תימן אשר גרו ביפו ידועים לנו החל משנת תקצ"ט (1839), מאז המפקד שנערך ביפו בעקבות בקשת...