ר' דוד בן מנס אלקפרי העתיק קובץ בהלכות שחיטה במאה הי"ט עפ"י הערכה. לא ידוע זמנו המדויק ומקומו, ועפ"י שם משפחתו חי או מוצאו מהעיר אלקפר - קפרה שבמחוז חידאן בצפון הרחוק של תימן.
מצאתי מספר כתבי יד נוספים אותם העתיק ר' דוד בן מנס, ויתכן שהוא העתיקם. זאת בהסתמך על העובדה, כי השם מנס נדיר בתימן. בכתב יד מתקופה זו כתוב: "הכותב... דאוד במו"ז מנס" (עיין ערך: מנס, דוד).
בכה"י קס"ה דפים...
מרי שלמה קציר היה חכם בישוב כומים בתחילת המאה העשרים. הכפר כומים נמצא במחוז חדא מדרום לצנעא. בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים וארבע משפחות בערך: קציר, תאם, סיאני, עומיסי, אחמדי ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי אברהם בן שלמה תאם, מרי חסן דוד, מרי שלמה יחיא ומרי יחיא בן יחיא. שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא תרם ריאל...
ר' דוד בן יוסף קרואני העתיק דיואן בשנת תר"מ (1880). לא ידוע מקומו.
בכה"י קס"ז דפים, מסודרים עפ"י: נשווד, שירות, זפאת, שבת, אירוסין ונישואין, כולל מפתחות. בעלי כה"י סאלם בן יודא אלעומרי (דפים 1א', 7א', 166ב').
בקולופון דף 164ב' כתוב:
"... ונשלם ביום ג' כ"ה לחודש תמוז בקצ"א (תר"מ - 1880) הצעיר דאוד בן יוסף קרואני".
מרי חיים בן סעדיה קרואני היה חכם בישוב חאפה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר חאפה נמצא במחוז כ'ולאן ממזרח לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה שלוש עשרה משפחות בערך: גמל - גמליאל, קראוני, סייאני, אעגם, קטיעי, דחרוג, סודמי, רמצ'אן ועוד. חכמי הקהילה בתקופתו: מרי אברהם ובנו מרי יעקב סייאני ומרי חיים גמאל.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף,...
מרי חיים בן שלום קרואני היה מראשי מחנה העולים גאולה שליד עדן, סמוך ובדרך לעלייה הגדולה. במועצת חכמי המחנה היו י"ז חכמים, ועפ"י חשיבותם ופעילותם הוא רשום ברשימה מס' ט"ו. ראשונים ברשימה מרי נסים טיירי ומרי חיים סנואני, גדול מקובלי דרום תימן בדור העלייה. לא ידוע איזו קהילה ייצג.
בי"ג בתמוז תש"ח (1948) הוא הושלך לכלא ע"י הצבא הבריטי שחנה בעדן, יחד עם כל חברי מועצת המחנה ביוזמת מנהלת המחנה...
מרי יוסף בן חיים קרואני נולד בשנת תר"ן (1890) בעיר תנעם, שבמרכז תימן. למד תורה אצל רב הקהילה מרי אברהם שחב.
היה מלמד תורה ומסמיך שוחטים. תקופה מסוימת חי בישוב אלחאז. נהג בחסידות, והיה נוהג להתעטף בטלית ולקרוא תהילים כל היום.
היה דיין בעיר תנעם סמוך לעלייה הגדולה לארץ. חבריו לבי"ד היו מרי אברהם שחב, מרי שלום דוכ'אן ומרי שלום צפירה.
לאחר שרבו עלה לארץ, בשנת תרפ"ד(1924),...
ר' יוסף בן יוסף קרואני העתיק ספר הלכות שחיטה. לא ידוע מקומו וזמנו המדויק, ולהערכתי, נכתב במאה הי"ט.
כתב היד קטן גודל מהדורת כיס, ובו שישים סימנים, כנראה, עפ"י סדר השו"ע. יתכן והוא הבעלים ולא המעתיק.
בקולופון כתוב:
תמו דיני טריפות בעזר האל שוכן ערבות אל עושה גדולת נפלאות עד אין קץ.
הד'ה אלכורסא חק (של) יוסף בן יוסף אלקרואני, אלד'י יסתעירא ומא ירדהא (מי ששואל ולא...
מרי יחיא קרואני היה חכם בישוב רצאבה בתחילת המאה העשרים. העיירה רצאבה נמצאת בנפת גהראן, מצפון לעיר ד'מאר. ואולי הוא סבו של הדיין מרי שלמה בן יחיא, שפעל ברצאבה סמוך לעלייה הגדולה לארץ.
בתקופה זו מנתה הקהילה שישים וחמש משפחות בערך: חנש, חאמי, מור, נוני, הלאל, אעגם, חסן, ידומי, אסוד, קרואני, חכימה, קאפח, סעאדי, עואץ', אשתר ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי שלום חנש ובנו מרי סעיד,...
מרי יחיא קרואני היה מחכמי צנעא במאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא.
בחמשה איזכורים בפנקס מוזכר חכם בשם מרי יחיא קרואני, ארבעה מיהם מתאימים לדיין מרי יחיא בן משה קרואני, אשר נולד בשנת ת"ן - 1690 ונפטר בשנת תכ"ה - 1765, ראה באנציקלופדיה ע' 581. שלושה איזכורים קשורים לבנו שלום משנת בע"ו - תקכ"ה - 1765, היא שנת פטירת אביו מרי יחיא. האזכור הרביעי עוסק בחלוקת רכושו בצוואה...
ר' יחיא בן יוסף קרואני היה ממנהיגי ומנכבדי הקהילה היהודית בצנעא במאה הי"ט-כ'. הוא חתום על שטר מכירת ס"ת לדוד בן שלום מנזלי בצנעא בשנת תרס"ד (1904). חתום ראשון מרי יחיא יצחק הלוי, אשר נבחר לרב ראשי לצנעא שנה מאוחר יותר.