ר' סעדיה בן שלום קטיעי היה סופר פורה במחצית הראשונה של המאה הי"ח בצנעא. נולד כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ז.
בכת"י משנת תע"ז (1717) הוא כותב: "ויזכני להוליד בנים הגונים ומקיימי מצוות בישראל" ובשנת תצ"ט הוא כותב "ויתן לי בן". ואולי לא זכה לבנים בשנים אלו.
מצאתי תשעה כתבי יד אשר העתיק בשנים תע"ג-ת"ק (1713-1740). הוא העתיק ארבע פעמים את ספר מנורת המאור, שלוש מגילות, פעמיים את...
ר' יוסף בן משה הלוי קיים העתיק את תפסיר מגילת רות בערבית, לרב יפת בן עלי בצרי במאה הט"ו. לא ידוע מקומו וזמנו המדויק.
בידינו נותרו רק ח' דפים קטנים, כי"ז שורות, ארבע-שש מילים בשורה. חסרה ההתחלה.
בקולופון כתוב:
"נשלם שרח תפסיר מגילת רות מן תפסיר החכם הגדול המופלא מר ורב יפת אבו עלי אלבצרי תהי נפשו צרורה בצרור החיים אמן ושלום על שם הזה... יוסף בן משה לוי ידיע קיים".
ר' משה בן אהרן בן סעדיה אלקיסי העתיק סידור וכתב פירושי טעמים באמצע המאה הי"ח. לא ידוע לי מקומו. הסידור נכתב לכבוד הילך דוד בן שלמה קארני, במימון אביו כנראה. נראה, כי אין הוא בן דודו של ר' משה בן שמריה בן סעדיה קיסי (ע"ע הבא), שכן אבי סבו הוא שלום ולא דוד.
הסידור שלם, ומתחיל מברכות השחר, ובו ק"ז דפים. מנוקד בניקוד עליון, וזהה במבנהו לסידורי תימן הקדומים. מזכיר את סידור עץ חיים שחיבר...
ר' משה בן שמריה בן סעדיה קיסי העתיק את התורה בשנת תקנ"ב (1792). לא ידוע מקומו. נראה, כי אין הוא בן דודו של ר' משה בן אהרן בן סעדיה קיסי (ע"ע קודם).
בכה"י קנ"ז דפים, ובהם חומשים בראשית ושמות עם ניקוד וטעמים, תרגום אונקלוס ותפסיר רס"ג. נכתב במימון ר' יוסף בן משה אלמליח.
בקולופון כתוב:
"ונשלם ספר זה ליום ה' דהוא תשעה עשר יומין לחודש אדר שנת בק"ג (ואולי בר"ג) לשטרי (תקנ"ב...
ר' סעדיה בן שלמה בן סעדיה אלקיסי העתיק חמשה חיבורים, אשר הגיעו לידי, בסוף המאה הי"ז ותחילת המאה הי"ח בישובים אלצ'אהרה, פרז מקלט, סודה לצף ונסמי שבמחוז צ'וראן בדרום תימן. הוא העתיק שני חיבורים בהלכות שחיטה, שני סידורי תפילה ושו"ע בשנים תמ"א-תס"ד (1681-1704). התפרנס מהעתקת ספרים, ולכן נדד בישובים שונים.
כה"י הראשון הוא (כת"י ישראל צנעאני)* הלכות שחיטה לרמב"ם ומאכלות אסורות, עם פירוש...
מרי חיים בן שלמה קיפי נולד באזור חימה בשנים תר"ל - תר"מ (1870 - 1880). הוא שמש רב הקהילה, ונפטר בשנת תרצ"ה - 1935. ראה באנציקלופדיה ע' 575.
לאחר פרסום האנציקלופדיה הגיע לידי פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, ושם כתוב, כי מרי חיים קיפי ובניו: יוסף, יחיא ושלמה תרמו סכום של שלוש ריאל למען הכולל והקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. שמו מוזכר ברשימת תורמי הכפר אלנאבאת שבמחוז חימה...
מרי חיים בן שלמה קיפי נולד בעיר אלחימה שבמרכז תימן בשנים תר"ל-תר"מ (1870-1880). הוא שימש רב הקהילה היהודית בעיר חימה שבמרכז תימן. בנו, מרי יחיא, שימש רב העיר בשנים שלפני העלייה.
נפטר בעיר אלחימה בשנת תרצ"ה (1935) בערך.
ר' יחיא בן חיים קיפי העתיק את סידור עץ חיים למהרי"ץ בישוב יאפיד שבמחוז חימה בשנת תרמ"א (1881).
הוא העתיק את הכרך הראשון עפ"י כתבי היד, ובו תפילות ימי החול, שבת, קונטרס שערי טהרה - הלכות נידה שמהרי"ץ חיבר ושילב בתוך סידורו. אין בו את תפילות המועדים. הסופר הוסיף לסידור משתילי זתים לר"ד משרקי את ההקדמה לעיבור השנים, סימנים וכללים לשנים פשוטות ועוד.
מרי יחיא בן מרי חיים קיפי נולד בעיר חימה בשנת תרס"א (1901). למד תורה אצל אביו מרי חיים בן שלמה קיפי, רב העיר. הוסמך לרבנות ע"י חברי בית הדין בצנעא. לאחר פטירת אביו, שימש רב הקהילה היהודית בעיר, ועסק בכל צרכי הציבור, היה מקדש, מגרש, מסמיך שוחטים ועוד. נהג לפסוק עפ"י הרמב"ם. מתדיינים יהודים אשר הגיעו למושל המוסלמי הופנו אליו, והוא שלח את פסיקתו לאישור המושל בשפה הערבית.
עלה לארץ בעלייה...