ונה, יצחק בן אברהם (רי"ו)*

מרי יצחק בן אברהם ונה נולד בשנת ש"ל (1570) בערך בעיר מעבר שבמרכז תימן כנראה. למד תורה אצל חכמי הדור באזור: מרי סעדיה בן יוסף הקרחי ומרי יוסף בן אברהם עראקי. הוא מזכיר חכמים נוספים, ויתכן כי אף הם היו מרבותיו: מרי שלמה בן ר' דוד הכהן - מחבר ספר הקבלה "לחם שלמה", מרי שלום בן יוסף הקרחי - מחבר ספר הקבלה "ספר סגולות", מרי שלמה בן שלום המלמד, ומרי יוחנן מזרחי - גדול פרשני המשנה והתלמוד בתימן.

עפ"י מסורת בע"פ, היו לו שלושה בנים: יחיא, אברהם והשלישי המכונה "אלקציר" - כנראה, ע"ש קומתו הנמוכה. בפי העם מהלכות שמועות כי היה עושה נסים, וכי הגן על יהודי תימן מפני צוררים ומוסלמים. קיימת אגדה, כי שהה בירושלים, ומספר שנים בחברון.

עפ"י מידע חדש שבידי הוא היה ראב"ד בעיר מעבר. מצאתי שטר פסק דין (בתוך כת"י לונדון 153) העוסק במכירת ספר כתובים שהועתק בעיר מעבר בשנת שס"ה (1605). השטר מכ"ב סיון שע"ד (1614) וחתומים: יצחק בן אברהם, מעודד בן יוסף וסעדיה בן מעודד. גדולתו בתורה, העיר מעבר, התאריך והשם "יצחק בן אברהם" זהים למרי יצחק בן אברהם ונה, וא"כ, ניתן להסיק, כי היה ראב"ד בעיר מעבר בתחילת המאה הי"ז.

ר"י ונה התפרסם בזכות חיבוריו ובעיקר סידורו. הוא חיבר ספרים רבים ואף התפרנס ממלאכת הכתיבה.

חיבורו הראשון והחשוב ביותר הוא סידורו @44פעמון זהב@55 עם הפירוש @44חידושין@55.

מצאתי את המהדורה הראשונה של סידורו. הסידור נכתב בשנת שנ"ז (1597). גוף הסידור כמקובל בסידורי תימן מתקופה זו, עידן בו החלו לחדור תוספות רבות מסידורי הדפוס לסידורי תימן ובעיקר ספרי קבלה. בגוף הסידור תוספות מעטות מספרי הדפוס, ובשולי הסידור בתוך גוף הטקסט הוא משלב פירושים, הגהות וחידושים תחת כותרות שונות, כגון: פירוש, הגהה, השגה, טעם וכדומה.

את הסידור העתיק במהדורות שונות גם בשנים שע"א (1611), שצ"ז (1637), ת"ז (1647), ת"ח (1648) ועוד. השמות לגוף הסידור "פעמון זהב", והשם לפירוש "חידושין" ניתנו רק בשנים האחרונות לחייו. החל משנת ת' (1640) השפעת הקבלה עליו גברה מאוד, עקב השפעת רבותיו וספרי קבלה רבים שהגיעו לידיו סמוך לשנה זו. הוא מחבר ספרי קבלה כדלקמן, אך גם בסידורו ניכרת השפעה זו. הוא מרבה להוסיף בגוף הסידור תוספות רבות עפ"י הקבלה, מספרי השו"ע, טור, סידור תולעת יעקב לר' מאיר בן גבאי ועוד. הוא מעתיק את תיקוני שבת וליל שבת מסידור שנדפס בקראקא, כולל דברי ההקדמה והמביא לדפוס.

הוא מסתמך בזה על שיטתו של מרי שלמה בר' דוד הכהן "שמטבע הברכות שאסור לשנותו הוא חותם הברכות לבד, אבל שאר סידור הברכות והתפילות יש לו להוסיף ולגרוע, והראייה...".

ניתן לומר, כי ר"י ונה הוא החלוץ העיקרי במאה הט"ז- י"ז בשילוב תוספות רבות לסידור התימני, והוא, למעשה, הפרשן הראשון הידוע לנו לסידור התימני. פירושו לסידור הוא פירוש מקיף, ארוך ושיטתי, בדומה לפעלו של מהרי"ץ בסידור התימני.

שיטתו בהלכה הייתה כמקובל בתקופה זו בתימן, לפסוק הלכה עפ"י הרמב"ם והוא מכנהו "רבינו" מספר פעמים בסידורו, למרות ההשפעה הרבה של מנהגים, נוסחאות, פירושים וטעמים מספרי הדפוס ששילב בסידורו.

השפעת סידורו הייתה עצומה בתימן במאה הי"ז, וסידורו הועתק עשרות פעמים בכל רחבי תימן, יותר מכל סידור אחר, פרט לסידור ע"ח למהרי"ץ במאה הי"ח. השפעת סידורו ירדה במאה הי"ח, ונחלשה עוד יותר במאה הי"ט, כתוצאה מההתפשטות העצומה של סידור מהרי"ץ. בימינו השפעתו גדולה אך בעיקר השפעה עקיפה.

תלמידיו העתיקו את סידורו עוד בחייו, כמו: ר' סעדיה בן מעודד מעברי. הסידור לא הודפס במלואו אלא קטעים. ראוי הוא ר"י ונה שיוציאו לאור את הסידור בשלמותו.

להלן הקדמתו לסידור:

"סידור גדול (כולל כל) הברכות והתפילות מכל שנה כמנהג אנשי תימן עם מה שהוספנו כמנהג אנשי ספרד שנוהגים להוסיף בתפילות, כגון תיקון הגשם ותיקון הטל ועם חידושין שחידשנו מקצת טעמים ופירוש' שליקטנו על עניין התפילות והברכות בקיצור אשר קראנו שמו @44"פמעון זהב"@55 ורמון על שולי המעיל סביב, ועם תיקוני שבת מלכתא אשר נוהגים בה בני ארץ ישראל זכותם תגן עלינו אמן. אני יצחק הקטן בר' אברהם המכונה ונ"ה".

כתב ארבעה חיבורים קצרים בנושאי קבלה: בת מלך, מבשר טוב ושער השמים. חיבורים אלו ידועים מכתב יד יחיד ברשות יוסף טובי.

ספרו הקבלי "רכב אלהים" הוא המפורסם יותר מבין ספרי הקבלה, וחובר בשנת ת"ד (1644), ונדפס בבני ברק תשנ"ב. חיבורים אלו העוסקים בקבלה נכתבו סמוך לאמצע המאה הי"ז, לאחר שהגיעו אליו ספרי קבלה רבים, כפי שהוא כותב זאת במפורש.

הוא כתב גם הגהות לספרים שונים, והכין מפתח לספר מגיד משרים שחיבר מרן ר"י קארו.

להלן קטע מהקדמתו לספר "רכב אלהים":

"ספר רכב אלהים אשר העתקתי לעצמי מן הספרים שהגיעו לידי, אני יצחק בירב אברהם המכונה ונה צעיר הצעירים שפל השפלים שבישראל, על עניין השתלשלות האצילות עד סוף הישות. ותהי העתקתו בחודש אלול שנת וקראו להם עם הקדש (ה' תק"ד - 1644) גאולי ה' בסימן טוב... השבח... למלך... הלא הוא מורי סעדיה בא"מ יוסף הקרחי שהביא לנו הספר הנחמד ר' אברהם הגלאנטי זת"ע אשר חיבר מגילת סתרים. ומיום שראינו זה הספר הנזכר נפקחו עינינו בקבלה כפליים במה שהיינו קודם... ואיתו מורי יוסף ביר' אברהם הכהן אלעראקי זלה"ה גם הוא סייע עמנו בקריאת שם לספר הנכבד הזה...".

נפטר לא לפני שנת חודש שבט תש"ו (1655), שנה בה חיבר את הספר "שער השמים". יש שכתבו כי נפטר בשנת ת"ל (1670). קשה לי לקבל זאת שחי מאה שנה. עוד יותר קשה לקבל את העובדה, כי חי ק"י שנים, וכי נפטר בשנת ת"מ (1680).