לוי - חברוני, זכריה בן יפת = יחיא בן חסן

מרי יחיא בן חסן = זכריה בן יפת הלוי נולד לפני שנת תרכ"ה - 1865 בישוב נאצ'רי באזור בעדאן, שבמחוז איב בדרום תימן. הוא גדל יתום.

בתחילת המאה העשרים שמש מנהיג הקהילה עם מרי עואץ' כהן. ממסמך חדש שהגיע לידי ניתן ללמוד, כי ביום שני כ"ג בתמוז בר"ך - תרס"ט - 1909 שלח מרי אברהם בן יוסף שחב, שד"ר בית דין צנעא למחוז איב, מכתב אל שני מנהיגי הקהילה מרי עואץ' כהן ומרי יחיא חסן. במכתב הוא מפרט את המצב הדתי הקשה, ובעיקר את התנהגותו של אחד מבני קהילת יהודי איב, שבזה את הקהל ונידוהו בשל כך, וכעת הוא מחרף את השד"ר. הוא מבקש את עזרתם בתיקון המצב. לא ידוע מה אירע בהמשך. ראה צילום המסמך בערך: כהן, עואץ' -- עודד בן יפת.

בעקבות שליחותו של יבניאלי בתימן בשנת תרע"א - 1911 החלה עלייה לארץ, ואף שני המנהיגים רצו לעלות לארץ, אך בפועל לא עלו, כיון שלא רצו להשאיר את בני הקהילה ללא מנהיג. לאחר שהחלה העלייה, החל גל של התנכלויות מוסלמים לבית הכנסת, הסמוך למסגד, ולאחר שהרסו את בית הכנסת, הבין שזה הזמן לעלות, ובחודש ניסן תרע"ד - 1914 התיישב בזכרון יעקוב עם בניו ונכדיו.

הוא היה רב קהילת יוצאי תימן בזכרון יעקוב. בארץ הוסיף כינוי נוסף לשמו: @44החברוני@55. בתקופה זו מנתה הקהילה התימנית בזכרון יעקוב כמאה ושלושים נפש.

ממסמך חדש נוסף שהגיע אלי ניתן ללמוד, כי ביום שני כ"א בסיון תרע"ד - 1914 פנו אליו מועד המושבה כנראה, בשאלה שהעסיקה רבים, מכירת בשר ליוצאי תימן ובאופן כללי, האם קבוצת יהודים אשר באה להתגורר בעיר מסוימת מחויבת למנהגי המקום או שיכולים להקים קהילה עצמאית.

שאלת השחיטה והמנהגים המיוחדים ליוצאי תימן העסיקה רבים בתקופת המושבות לפני הקמת המדינה. השואל כתב שיש לו שתי שאלות, אך במסמך מצאתי שאלה אחת, ואולי שתי השאלות הן שאלה אחת.

ראה צילום.*

זכה לחיות בארץ חמש שנים בלבד, אחד מנכדיו הביא לביתו חפץ שמצא, והחפץ היה מוקש או פצצה של אחת היחידות האוסטרליות שחנו בסביבות המושבה, התפוצץ, ומרי יחיא חסן נהרג.

בנו הרב זכריה מילא את מקומו רב זכרון יעקוב, ראה ערך קודם.

נהרג בזכרון יעקוב בשנת תרע"ט - 1919.