מרי משה קריש היה חכם בישוב וחר בתחילת המאה העשרים נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט הכפר וחר נמצא במחוז אנס מדרום לצנעא
בתקופה זו מנתה הקהילה שלוש משפחות בלבד חלבה, קריש, סעיד ועוד
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים בפנקס כתוב, כי הוא ובנו חיים תרמו סכום גדול של תשע ריאל
מרי יחיא בן שלום קרני נולד בישוב ג'ולה, במרכז תימן, בשנת תר"ס (1900) בערך. אמו מרת שמחה. למד תורה אצל חכמי הישוב, והוסמך לרבנות ע"י חכמי צנעא, עמם עמד בקשרים הדוקים. רעייתו, היא מרת תורכיה לבית סירי, וזכו בחמשה ילדים.
היה ממנהיגי הקהילה בישוב, ועסק בכל צרכי הצבור: מרי, שוחט, מוהל, סופר ועוד. התפרנס בכבוד ממסחר. עסק בהצלת יתומים מידי האסלאם.
עלה לארץ בעלייה הגדולה, התיישב תחילה...
מרי יחיא בן מרי סעיד קשא נולד, כנראה, בעיר ביחאן בדרום מזרח תימן בסוף המאה הי"ט להערכתי. הוא בנו של מרי סעיד קשא, אשר היגר לעיר, והיה מנהיג הקהילה היהודית במאה הי"ט-כ' (ע"ע הבא). לאחר פטירת אביו בשליש הראשון של המאה העשרים, להערכתי, שימש מרי יחיא קשא מנהיג הקהילה עד לעלייה הגדולה לארץ.
לא ידועים לי פרטים נוספים עליו.
מרי סעדיה קשא נולד, להערכתי, באמצע המאה הי"ט במרכז תימן. מוצא משפחתו מהעיר צנעא. הוא ומשפחתו הגיעו לעיר ביחאן בדרום מזרח תימן, והשתקעו בה בסוף המאה הי"ט או בתחילת המאה העשרים. רוב יהודי העיר הגיעו לעיר מאזורים אחרים בתקופה זו.
הוא היה מייסד בית הכנסת הראשון בעיר, והיה מנהיג הקהילה היהודית. עסק כמקובל בתימן בכל התפקידים הרוחניים: מלמד תורה, שליח ציבור, שוחט וכדומה. עסק גם בתורת הנסתר...
מרי יחיא בן סעדיה קשמא נולד בעיר אלכמה שבמחוז בני בהלול במרכז תימן, בשנת תרס"ה (1905). למד תורה אצל אביו וחכמי העיר, והוסמך לרבנות ע"י הרב הראשי לצנעא, מרי יחיא יצחק הלוי. חזר לעירו ועסק בהנהגה ובלימוד תורה.
עלה לארץ בעלייה הגדולה בשנת תש"ט (1949) והתיישב בראש העין, ולאחר מכן עבר עם קהילתו והתיישב במושב זנגריה - אליפלט בצפון הארץ, שם שימש רב המושב. בשלב מאוחר יותר עבר להתגורר במושב בני...
מרי שלום בן סעיד קתאר חיבר ספר בשם @44"שתילי זתים"@55, במחצית הראשונה של המאה הי"ט. לא ידוע מקומו. הספר אינו פירוש לשו"ע או"ח שחיבר מרי דוד משרקי במאה הי"ט.
בכה"י קס"ג דפים, ובהם הלכות שחיטה וטרפיות, טעמים בנושאים שונים, ילקוט עניינים שונים וליקוטים מספר חמדת ימים לר"ש שבזי.
בקולופון בדף האחרון כתוב:
"זה אשר מלאני לבי לעשות אלו הלקוטים כיד ה' הטובה עלי, קראתי אלו...
ר' זכריה בן שלום אלקתוע העתיק את ספר השחיטה ימין משה לר' משה וינטורה בשנת תרי"ב (1852) בישוב אלנכס או אלצרם.
בכה"י קס"ד דפים. בשער כה"י כתוב: "נעתק פה ק"ק אלנכס (או אלצארם)". לא הצלחתי לזהות בוודאות את האותיות. נכתב במימון ר' זכריה בן שלום כנראה.
בקולופון כתוב:
"ונשלמה... סיון שנת בקס"ג (תרי"ב - 1852) ונכתבה על שם... זכריה בן שלום ממשפחה טובה (בכתיבה שונה) מאת זכריה בן...
מרי שלמה בן שלום אלראבעה חי בעיר רדאע במאה הי"ז. להערכתי, נולד בין השנים ש"פ-ש"צ (1620-1630) בערך.
הוא העתיק מספר חיבורים, ואף חתום על שטר עדות בשנת תנ"ה (1695), ושימש כנראה דיין בעיר בסוף המאה הי"ז. חיבר שירים.
הוא כתב חיבור - פירוש להלכות שחיטה בערבית - שרח, בשנת ת"א (1641), הכוללות גם שתי תשובות לרבי יהושע הנגיד. על הפירוש כתוב ר' שלמה בן שלום, ויתכן ומדובר בחכם אחר (ע"ע...
מרי שלמה בן שלום אלראבעה חיבר מדרש פילוסופי לתורה ולהפטריות במחצית הראשונה של המאה הט"ז. לא ידוע מקומו.
אין מדובר במשורר מרי שלמה בן שלום ראבעה, אשר חי בעיר רדאע, והעתיק מספר כתבי יד באמצע המאה הי"ז, כמאה ושלושים שנה מאוחר יותר (ע"ע הבא).
בכה"י ר"ו דפים, ובהם המדרש לחומשים ויקרא-דברים כולל ההפטריות. כה"י חסר באמצע. שם החיבור "דרש המזהיר" רשום בשיר בדף 189א'. זמן החיבור כפי...
מרי ראובן בן עודד היה דיין בבי"ד של הישוב אלנאדרי שבמחוז בעדאן, באמצע המאה העשרים. הוא חתום על מכתב של ראשי הקהילות היהודיות בשנת תש"ו (1946), בבקשת סיוע משליח העלייה חיים צדוק, סיוע הנדרש ללימוד תורה, צדקה וסיוע לעלייה.