מצאתי כת"י ובו דף הספד על ר' סעדיה בן חיים קורץ. יתכן כי היה מנהיג באחד הישובים במרכז תימן. עפ"י הערכה כה"י מן המאה הי"ט-כ'. בכותרת כתוב: "הספד על אחי... סעיד בן כמ"ו חיים קורץ". כתוב בעברית ובערבית עם שמות המשתתפים באבל. בסוף כה"י כתוב: "נפטר יום ה', ט' לחודש אדר בסד' ויקרא אל משה. תוכל זאת האגרת... אל יד יצנופו בתפארת הנזכרים באגרת".
חכמי תימן
מרי סעדיה קחזם היה רב ומנהיג במחוז בעדאן שבדרום תימן בתחילת המאה העשרים. נולד, להערכתי, במחצית השנייה של המאה הי"ט.
מרי שלום קחזם היה חכם, וכנראה, רב קהילה בישוב מוגמה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, באמצע המאה הי"ט. הכפר מוגמה נמצא בנפת בני מטר ממערב לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה שתים עשרה משפחות בערך: קחזם, אלדלה, חובארה, ריעאני, רחבי ועוד. ליד שמו בלבד נוסף התואר מרי, משמע, שהיה רב הקהילה.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים....
מרי יחיא קטיעי היה מחכמי צנעא באמצע המאה הי"ט. נראה, לפי זה, כי אין מדובר בסופר ר' יחיא בן דוד קטיעי שהעתיק את המשנה בצנעא בשנת תקט"ו (1755) (ע"ע הבא).
הוא חתום על אחת האגרות העוסקות בפולמוס הגדול שהיה בצנעא במאה הי"ח-י"ט בנושא סעודות רבים, האם לשמר את מסורת הקדומה בתימן, שאחד מברך לכולם כפי שהכריעו הרבנים הראשיים מהרי"ץ, מרי יוסף קארה ואחרים, או לנהוג כשו"ע שיש לברך בכל שולחן כפי...
ר' יחיא בן דוד קטיעי העתיק משנה סדר זרעים עם פירוש הרמב"ם בצנעא בשנת תקט"ו (1755). את המשנה העתיק לכבוד של מרי יחיא בן נשיא הקהילה ר' שלום בן אהרן עראקי.
בקולופון כתוב:
"נשלמה זאת המשנה סדר זרעים בס"ד יום רביעי כ"ח בחודש אייר שנת ו@44הק@55ימו@44תי@55 (תקט"ו - 1755) עליכם רועה אחד ירעה אתכם את עבדי דוד. ונכתבה על שם החבר הטוב הדומה לעץ רטוב... כה"ר יחיא לעולם אכי"ר בן אדונינו...
ר' משה בן מרי משה בן ר' סעדיה קטיעי העתיק קובץ בעיר צנעא, כנראה, בשנת תנ"א (1691). עפ"י ייחוסו, הוא בנו של מרי משה בן ר' סעדיה קטיעי הדיין - הסבא מצנעא, ועפ"י זה קבעתי את מקומו בצנעא.
בכה"י קפ"ב דפים, והוא קובץ ובו ספר בן סירא, מעשה יהודית, מעשיות, פתרון חלומות ועיבור השנים, מאה ברכות עם פירוש חידושין ועוד. יתכן, והעתיק תכלאל שלם, שקובץ זה הוא חלק ממנו.
בדף 139 בסוף הבקשה...
מרי משה בן מרי סעדיה היה דיין בצנעא לקראת סוף המאה הי"ח. הוא נכדו של הדיין מרי משה בן סעדיה קטיעי (ע"ע קודם), ואביו שימש דיין וראב"ד (ע"ע הבא). להערכתי, נולד בתחילת המאה הי"ח בצנעא.
הוא שימש בדיינות בשנת תקמ"א (1781), ס"ו שנים לאחר פטירת סבו הדיין. הוא חתום על פסק דין ביום ראשון, כ"ו באדר שנה זו, עם הדיינים מרי שלמה בן ישועה אלג'מל-גמליאל, מרי שלום בן סעדיה הכהן והוא דיין שלישי. מהרי"ץ...
מרי משה בן סעדיה בן יהודה קטיעי נולד בצנעא בשנת ת' (1640). בנו אחד - ר' משה, העתיק קובץ בשנת תנ"א (1691) (ע"ע קודם), ובן נוסף מרי סעדיה קטיעי שימש דיין וראב"ד בצנעא באמצע המאה הי"ח (ע"ע). מרי משה קטיעי היה ממנהיגי הגולים בגלות מוז"ע, שמו מופיע ברשימת החכמים המתקנים תקנות לאחר הגלות, ובהמשך נבחר לדיין בבית הדין.
הוא היה סופר פורה במיוחד, ומצאתי י"א כתבי יד אשר העתיק משנת תל"ז (1677) עד...
מרי סעדיה בן הדיין מרי משה בן ר' סעדיה קטיעי נולד בצנעא בשנת תמ"ב (1682).
מונה לדיין וראב"ד בשנת תק"ט (1749), לאחר פטירת ראב"ד מרי דוד חותר. באחד מכה"י הוא מוזכר ששימש דיין בשנת תק"ז (1747).
הוא היה ראב"ד הקבוע החמישי מזמן גלות מוז"ע, ושימש בדיינות עד לפטירתו. במסמכי בית דין צנעא מוזכר בנו, ר' משה, בשנת תק"ל (1770), ושני בניו דוד ויוסף.
כל תורתו ידועים לנו מחיבורי מהרי"...
מרי סעדיה בן משה קטיעי נולד בצנעא בשנת תמ"ב - 1682. מונה לדיין בשנת תק"ט - 1749, והיה ראב"ד קבוע חמישי מזמן גלות מוז"ע. הוא כתב שני חיבורים לפחות, הידועים לנו מדברי מהרי"ץ, אשר החליפו בבית הדין. ראה באנציקלופדיה ע' 570 - 571.
לאחר פרסום האנציקלופדיה יצא לאור ספר המסוודה - פנקס בי"ד צנעא, ושם מצאתי חמשה איזכורים הקשורים בו ובמשפחתו.
ראשית, סמוך לחודש טבת ב"פ - תקכ"ט - 1769 נכתב...
עמודים
- « לעמוד הראשון
- ‹ לעמוד הקודם
- …
- 268
- 269
- 270
- 271
- 272
- 273
- 274
- 275
- 276
- …
- לעמוד הבא ›
- לעמוד האחרון »