מרי חיים בן יוסף קורח (הראשון) היה חכם בצנעא במאה הי"ח. נולד, להערכתי, לקראת אמצע המאה הי"ח. הוא לא שימש דיין או בתפקיד רשמי אחר אך היה מחכמי העיר.
הוא חתום על פסקי דין ושטרות: בשנת תקל"ו (1776) הוא חתום על שטר שכר טרחה, הוא חתום יחיד, בשנת תקל"ט (1779) הוא חתום יחיד לשלום חתאר בעניין שטר שכר טרחה; בשנת תקס"ז (1807) הוא חתום על שטר העוסק בחוב לבית הכנסת וקשור ליחיא בן שלמה שלמה. הוא...
מרי חיים בן יוסף בן שלום קורח נולד בצנעא בניסן תקפ"ד (1824). למד אצל אביו מרי יוסף ש"ס ופוסקים, ואצל ראב"ד מרי יוסף קארה ומרי אברהם ערשי. לאחר נישואיו עסק בלימוד תורה לילדים וטויית מצוות, וקבע את לימודו בכניס אלשיך. מצבו הכלכלי היה קשה בצעירותו, אך השתפר עם הזמן.
דמות אהובה ונערצת על בני דורו, אוהב שלום, מסביר פנים לקטנים ולגדולים ומקדים שלום לכל אדם. אוהב אמת, ולא נמנע גם מלהוכיח את...
מרי יוסף בן מרי שלום קורח נולד בשנת תרע"ג - 1913. עסק בפעילות ציבורית, בהרבצת תורה, בהברחת יתומים, ושמש מזכיר הועד הרוחני לעניי תימן ועוד. ראה באנציקלופדיה ע' 560.
לאחר פרסום האנציקלופדיה יצא לאור הספר של הרב שלום מנצורה על העלייה הגדולה לארץ, וכל פרק ט"ו עוסק בהתכתבויות שהיו בינו לבין מרי יוסף קורח. בפרק חמשה מסמכים, בהם מתאר מרי יוסף את מצב העלייה, ובקשה להטיס את אביו הקשיש במטוס,...
מרי יוסף בן שלום קורח נולד בצנעא בשנת תקנ"ה (1795). לימד משנה לילדים משעות הבוקר, בשאר היום היה עוזר לבנו מרי חיים ללמד תינוקות, ובלילה היה לומד תורה ומלמד עין יעקב בכניס אלאוסטא. החל ללמד בכניס שרעבי בהתנדבות עפ"י בקשת החסיד מרי יחיא שרעבי. מסופר עליו שהיה משלים את כל ששה סדרי משנה כל חודש.
בשנת תקע"ח (1818) נפצע בכתפו ע"י חיל כאשר נכנסו חיילים לשלול שלל בצנעא. בהמשך נלקח לעבודות...
ר' יוסף בן שלום קורח העתיק סידור משולב עם הלכות, מדרשים וקבלה בשנת אתתקפ"ב (תל"א - 1671). לא ידוע מקומו, ועפ"י הערכה חי במרכז תימן ואולי בצנעא.
בקולופון כתוב:
"והכותב קל הקלים מתאבק בעפר רגלי הסופרים יוסף בן שלום בן כמוה"ר זכריא בן סעדיה הידוע המכונה קרח, ואשאל מהמעיין שאם ימצא שום טעות שיתקננה וידין אותי לזכות, והכן לזכות - מן השמים ידינוהו לזכות אנס"ל...".
מרי יוסף בן שלום קורח נולד בצנעא בשנת תרע"ג (1913). למד תורה אצל אביו ומרי יחיא אביץ' הדיין, שם למד ש"ס ופוסקים בהעמקה. בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ שימש מרי כניס אלכסאר בצנעא.
התפרנס מלימוד תורה לתשב"ר כאבותיו.
בשנת תש"ג (1943) הגיע שליח המוסדות בא"י מר יוסף בן דוד, שעודד אותו להקים בית ספר מודרני כולל לימוד תורה ואהבת ארץ ישראל. מרי יוסף השתתף בהוראה בביה"ס בהנהלת מרי יוסף...
מרי יחיא בן חיים בן יוסף קורח נולד בצנעא בשנת תר"ג (1843). בכור לאביו. למד תורה אצל סבו ואביו. התפרנס מלימוד תורה לתשב"ר, צורפות והעתקת ספרים, אך מצבו הכלכלי היה קשה וחי חיי דוחק וצער.
שימש רב וחזן בבית הכנסת של יוסף עואץ, ואח"כ בבית הכנסת חובארה עד שעזב את תימן. היה חזן ובעל תוקע. בשנת תרס"ג (1903) בעקבות המצור והרעב נמלט למצרים בדרכו לעלות לא"י. התעכב במצרים לצורכי ריפוי, השתקע בה...
מרי יחיא בן יוסף קורח היה מנהיג בצנעא במחצית השנייה של המאה הי"ח.
מצאתי את חתימתו על שני מסמכים: הוא חתום על כתובה בשנת תקכ"ו (1766) עם הדיין מרי שלמה בן ישועה כנראה גמליאל, שהיה דיין בצנעא בין שנת תק"ל (1770) לשנת תקנ"ד (1794). הזוג הוא אברהם עפגין ולולוה אלחלבה.
בשנת תקל"ו (1776) הוא חתום על פסק דין העוסק בשטר חוב עם הדיין מרי שלמה בן ישועה גמליאל. השטר נכתב לסעיד בן יוסף...
מרי יחיא בן שלום בן סעדיה קורח נולד בצנעא בשנת ת"ר (1840). הוא אביו של מרי עמרם קורח, הרב הראשי לתימן (ע"ע).
נתייתם מאביו בגיל עשר שנים, ואח"כ התייתם מאמו, וגדל אצל מרי יחיא בן שלום חבשוש, שדאג להעלימו כדי שהמוסלמים לא יתפסוהו ויאסלמו אותו. למד תורה גם אצל מרי יוסף בן הפרנס מרי יחיא צאלח שהייתה תורתו אומנותו.
היה ענו, צנוע ואוהב שלום. הוא גלה לערי חראז בדרום מערב לצנעא, ושם למד...
ר' ישראל בן חיים קורח היה ממנהיגי הקהילה היהודית בצנעא בסוף המאה הי"ט. הוא, כנראה, בנו של מרי חיים קורח המפורסם.
הוא חתום על אגרת של מנהיגי צנעא בשנת תרנ"ח (1898) לגביר ר' בנין מנחם משה מעדן, כדי שיסייע לקהילה בצנעא עקב המצב הקשה אליו נקלעו היהודים בעקבות בצורת שנמשכה שבע שנים, והמצב הכלכלי הקשה ביותר.
הוא חתום שישי מתוך י"ד החתומים, וביניהם: ר' יחיא בן אברהם כסאר, מרי שלום שמן...