גברא, אברהם בן יעקב*

מרי אברהם בן יעקב גברא נולד בישוב סוד, מצפון מערב לצנעא, בשנת תרס"ה (1905), למשפחה של דיינים וחכמים. בקהילה היהודית חיו כחמישים משפחות, שלושים מהם של משפחת גברא לענפיה השונים, וכעשרים משפחות נוספות: שרמי, נחום, דחבש, נגאר, עוזרי, בוני ועוד. רוב הקהילה, א"כ, הייתה ממשפחת גברא. העיר סוד ממוקמת מצפון מערב לצנעא ליד העיר עמראן, מרחק שלוש שעות הליכה ביניהן, ולידה הישוב בית עד'אקה. אין לבלבל בין העיר סוד לישובים סואדיה וסודה.

(על משמעות שם המשפחה גברא, ראה ערך: גברא ראובן בן יצחק).

העיר עתיקה מאוד, ומצאתי כי הייתה קיימת לפחות משנת רנ"א (1491), שכן מצאתי כתב יד של הרמב"ם שהעתיק הסופר ר' יתר בן כוכב הלוי בשנת רנ"א (1491) בעיר, בו הוא מפרט את יחוסו עד לשבט לוי בן יעקב.

מרי אברהם גברא למד תורה אצל רבני המשפחה שהיו דיינים וחכמים: מרי יוסף (ע"ע) ומרי יצחק (ע"ע), והיה תלמיד חכמים מופלג. הוסמך לרבנות ע"י רבני המשפחה וחכמי צנעא. בשנים שלפני העלייה לארץ היה נחשב המרי של העיר יחד עם מרי דוד גברא (ע"ע). הוא היה צדיק, למדן ותמים. היו לו קשרים עם רבנים מהאזור, ובעיקר עם הדיין מרי יחיא בן יחיא גמדאני מעמראן. מרי יחיא גמדאני, שמצבו הכלכלי היה קשה, אהב לבוא לסוד ללמוד תורה בצוותא עם מרי אברהם, שכן בנוסף לאהבת התורה, חכמי משפחת גברא היו עשירים ויכלו להרשות לעצמם לכלכל גם תלמידי חכמים נוספים. כמו-כן, היה מתארח רבות ושוהה שבועות בישוב בית עד'אקה אצל ראב"ד ומרי הישוב מרי ישראל עוזרי. הוא עמד בקשר גם עם חכמי העיר צנעא.

הוא התחתן ביום ו', י"ב באדר תרפ"ז (1926) עם סלאמה בת שלמה אלג'ברי מהישוב אעבאר צאפדה--בית עד'אקה, כפי שכתוב בכתובה. עפ"י מסורת במשפחתי ובמשפחת עוזרי מהישוב בית עד'אקה, רעייתו מהישוב בית עד'אקה, וזו הסיבה אשר היה מגיע רבות לבית עד'אקה. מרי ישראל עוזרי רב הישוב ערך לו את החופה ואף לימד אותו תורה. נולדו להם חמישה בנים ושתי בנות. רעייתו נפטרה בשנת תשנ"א.

מרי אברהם גברא עלה לארץ בעלייה הגדולה עם כל משפחת גברא וכל הקהילה בפסח תש"ט (1949). לאחר שהות של חודשים במחנה העולים בית ליד ועין שמר, מונה להיות הרב של כפר שמאי. י"א שנים שימש ברבנות בכפר שמאי, ולאחר מכן מונה להיות הרב של שכונת הדר יוסף בת"א בסיוע משפחת עוזרי, ידידיו מהישוב בית עד'אקה שבתימן שגרו בשכונה, והר"י צוברי. חמש עשרה שנה שימש רב השכונה, קירב רחוקים, העביר שיעורי תורה והיה דמות מכובדת ונערצת. התנדב לשחוט, למול ולקדש בחינם לשם שמיים כמסורת תימן. למרות צניעותו ותמימותו סיפורים נפלאים קשורים בו. אחד מהם כיצד חזר מבית הכנסת וראה שבמרכז המסחרי נפתחה חנות חדשה בשבת, מהחנויות הבודדות הראשונות שנפתחו בשבת בת"א. הוא כעס מאוד וצעק שבת, שבת ! בעל החנות יצא עם גרזן לאיים עליו ולהכותו והתנהג בגסות ובאלימות, אך מרי אברהם המשיך לצעוק שבת היום, ופנה לביתו. אך יצאה השבת ובעל החנות האלים נפטר, ונתלתה מודעה על חנותו לגבי סידורי ההלוויה.

נפטר בתל-אביב בד' תשרי תשל"ח (1977).