פלוני ממשפחת פתיחי העתיק בישוב דרב אלחנשאת את ספרי הנביאים בשנת שנ"א (1591). לא הצלחתי למצוא את שמו הפרטי ושם אביו. אולי הוא ר' דוד בן משה בן זכריה פתיחי שהעתיק את הכתובים בתקופה זו (ע"ע).
חכמי תימן
תצוגת 2431 - 2440 מתוך 3154
ר' דוד בן משה בן גד פתיחי העתיק או מימן את העתקת מדרש הגדול לחומש ויקרא, בישוב ג'הים שבואדי מלח בשנת שצ"ב (1632). יתכן, והוא מבני משפחתו של ר' דוד בן משה בן זכריה פתיחי (ע"ע הבא).
בכה"י קס"ו דפים, עם פירושים קצרים במקומות אחדים בשוליים בערבית ובעברית, כולל פירושים מספר המרגלית.
בקולופון כתוב:
"נשלם... בארבע בשבא י"ג בסיון שנת אתתקמ"ג לשטרי (שצ"ב - 1632) בקריה ג'הים מן...
בבי': כת"י בהמ"ל R2497-50017.
ר' דוד בן משה בן זכריה בן עמרם פתיחי העתיק את ספרי הכתובים במאה הט"ז. לא ידועה שנת העתקה ומקומו. מסתבר, כי העתיק גם את ספרי הנביאים בשנת שנ"א (1591) בישוב דרב אלחנאשת. הערכה זו מתבססת על העובדה, כי מדובר באותה תקופה, אותו שם משפחה, וסבירות גבוהה, כי מי שהעתיק נביאים יעתיק גם את ספרי הכתובים שבתנ"ך. לפי זה, ניתן לקבוע את זמנו ומקומו, סוף המאה הט"ז סביב שנת שנ"א (1591) בישוב דרב אלחנאשת.
...בבי': כת"י ר"י קאפח 39-47429.
ר' יהודה בן דוד בן שלמה בן סעדיה בן עודד פתיחי חיבר פירוש להלכות שחיטה לרמב"ם, והעתיק את מדרש הגדול בישובים קרית אלקאבל ובמגרבה בני אחלס במרכז תימן באמצע המאה הי"ז.
כתב היד הראשון (כת"י בהמ"ל) הוא מדרש הגדול לחומש דברים שהעתיק בשנת תי"א (1651), בישוב קרית אלקאבל שבמרכז תימן. בכה"י רע"ח דפים, רוב כה"י מן המאה הט"ז והושלם בכתיבות שונות. ר' יהודה פתיחי, כנראה, שהשלים את המדרש החסר, או...
בבי': כת"י בהמ"ל 275-35395; רצהבי, תורתן, ע' קע"ח-קע"ט (עפ"י כת"י בהמ"ל R86).
ר' יוסף בן יונה בן עודד בן סעדיה בן חטר פתיחי העתיק לפחות חמשה חיבורים בסוף המאה הט"ז, בישובים שונים במרכז תימן.
הוא היה סופר שהתפרנס מכתיבה, ומצאתי את העתקותיו משנת שנ"א (1591) עד שנת שנ"ט (1599) בישובים תנעם, צראב ומאתא לצף.
עפ"י ייחוסו, הוא אינו אחיו של ר' סעדיה בן יונה בן גד פתיחי - בן דורו, וספק אם הוא קשור ישירות למשפחה הגדולה של סופרים ממשפחת פתיחי, כפי שיפורט לקמן. הוא...
בבי': כת"י בהמ"ל 346-35456; כת"י בהמ"ל 1550-10648; כת"י ירושלים 1176°8; כת"י ירושלים 1293°8; כת"י ר"י קאפח 26-31943.
מרי שלום בן שלמה פתיחי נולד בשנת תרנ"ג (1893) בכפר צראר שבמחוז סר במרכז תימן. למד תורה אצל הדיין מרי אברהם עמראני.
הוסמך לשחיטה ע"י חכמי צנעא והרב הראשי מרי יחיא יצחק הלוי. היה רב, מנהיג ומרביץ תורה בכפרו בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ, ושימש כמנהיג רוחני בישוב. עסק בצדקה ומתן בסתר, כפי שכמעט כל חכמי תימן שילבו תורה עם חסד ועבודה.
עלה לארץ בעלייה הגדולה בשנת תש"ט (1949). התיישב...
בבי': לוח הלוי, תמוז תשמ"א; הרב אבירן הלוי.
ר' יהודה בן מעודד בן סעדיה בן מעודד בן סעדיה בן יונה בן גד חמאמי-פתיחי העתיק שני כתבי יד* ובהם ארבעת הטורים של השו"ע, בחודשים ניסן-ר"ח אב שנת תפ"ב (1722) בישוב מעבר כנראה, מדרום לצנעא, לא הרחק מהערים רדאע וד'מאר. בקולופונים לא כתב את מקומו, וקבעתי את שם העיר מעבר, עפ"י כתב יד של סבו ר' סעדיה בן מעודד. הוא, כנראה, דור חמישי של סופרים בתימן, ומצאתי כתב יד אשר העתיקו אביו, סבו ואבי סבו וקרובי...
בבי': גברא, חכמים, ע' 174-179.
ר' מעודד בן סעדיה בן מעודד חמאמי-פתיחי העתיק שישה חיבורים בערים מעבר ורדאע הסמוכות, משנת ת"ס (1700) עד שנת תפ"ב (1722).
הוא אביו של הסופר ר' יהודה בן מעודד חמאמי-פתיחי, שהעתיק את כל השו"ע בשנת תפ"ב (1722), והוא בנו של ר' סעדיה בן מעודד שהעתיק את סידור חידושין בעיר מעבר בשנת תל"א (1671).
כה"י הראשון (כת"י ירושלים) הוא ספר הפטריות לכל השנה כולל מועדים, פסוק מקרא פסוק תרגום, המקרא...
בבי': גברא, חכמים, ע' 201-205; ניני, מורשת יהודי תימן, ע' ק"כ-קכ"א; כת"י ירושלים 4597°8; כת"י קוק 1126-21812; כת"י קוק 272-22324; כת"י בהמ"ל 1752-10850; כת"י בהמ"ל 10236-50766.
מצאתי מספר כתבי יד אשר העתיק ר' סעדיה בן מעודד בעיר מעבר משנת ת"ד (1644) ועד לשנת תכ"א (1661). בכתבי יד אלו לא מצוין שם המשפחה חמאמי-פתיחי, ויתכן כי חלק מכתבי היד הללו או אף כולם נכתבו ע"י ר' סעדיה בן מעודד חמאמי-פתיחי, ויתכן כי מדובר בשני סופרים או שלושה עם שם זהה, שחיו בעיר מעבר ובאזור הסמוך, באותם שנים. ברור, שמדובר בשני סופרים לפחות, האחד ר' סעדיה בן מעודד בן סעדיה בן יוסף, והשני ר' סעדיה...
בבי': גברא, חכמים, ע' 201-205; כת"י ירושלים 1333°4.
עמודים
- « לעמוד הראשון
- ‹ לעמוד הקודם
- …
- 240
- 241
- 242
- 243
- 244
- 245
- 246
- 247
- 248
- …
- לעמוד הבא ›
- לעמוד האחרון »