מרי עואץ-עודד בן שלום צ'וראני הוא אביו של מרי סעדיה צ'וראני-בן אור. נולד בחרף אלהיגה שמחוז חוגריה בדרום תימן בסוף המאה הי"ט. אני מסתמך על העובדה, כי בנו בכורו, מרי סעדיה, נולד בשנת תרע"ג (1913). מוצא משפחתו מהישוב צ'וראן בני אניס שבמרכז תימן, ומכאן, כנראה, המקור לשם המשפחה.
הוא היה מרי של בית הכנסת בחרף אלהיגה, במקביל למרי עואץ בן חיים הדיין, שהיה המרי של בית הכנסת הראשון בישוב. הוא...
מרי שלום בן עואץ צ'וראני נולד בעיר חרף אלהיגה במחוז חוגריה באמצע המאה הי"ט. הוא אביו של מרי עואץ צוראני (ע"ע קודם), וסבו של מרי סעדיה בן אור- צ'וראני.
הוא ידוע לי מתוך דברי נכדו מרי סעדיה, הכותב, כי סבו שימש ברבנות בדור שלפניו, דהיינו בשליש הראשון של המאה העשרים. הוא היה דיין שלישי בבית דין בראשות ראב"ד מרי חיים יוסף דפתי, והדיין השני מרי שוכר אברהם גוהמי.
הוא הוסמך לרבנות...
ר' יהודה בן אברהם אלצ'זקיני העתיק סידור בעיר כוכבאן, שבמרכז תימן, בשנת שצ"ו (1636). סידור זה חשוב מאוד שכן הוא מן הסידורים הראשונים בהם הסופר, שהיה תלמיד חכמים, מעיר בשולי הסידור ומשווה בין מנהגי תימן לבין המנהגים המוזכרים בשו"ע ובספרי הדפוס שהגיעו לעיר כוכבאן.
בזמנו, המחצית הראשונה של המאה הי"ז, חדרו ספרי הדפוס לכל הישובים בתימן. הוא נוטה להכריע כמסורת תימן כמו, למשל, בהגדה של פסח כתב...
מרי חסין צ'מארי, ואולי שמו מרי חסן ד'מארי - שמות נפוצים יותר בתימן, כתב פירוש בערבית - שרח להלכות שחיטה לרמב"ם. לא ידוע זמנו המדויק.
רצהבי כותב, כי חי בסוף המאה הי"ג וראשית המאה הי"ד, ומצד שני, מרי זכריא הרופא בפירושו למשנה כותב, כי נשא עמו בדברי תורה, משמע, שחיו באותם שנים, או שמרי יפת-חסן דמארי היה מבוגר ממנו בשנים. מ"מ, מרי זכריה הרופא כתב את חיבורו סביב השנים קפ"ז-ק"צ (1427-1430),...
ר' אהרן בן יוסף צ'ראב העתיק את ספר ההפטריות בשנת תק"ט (1749) לא ידוע מקומו. בכה"י פ"ה דפים, עם תרגום ארמי לאחר כל פסוק. בסוף כה"י ברכות ההפטרה. נכתב במימון דוד בן שלמה.
בקולופון, שספק אם הוא שייך לכתב היד, כתוב:
"נשלמה... שנת תרין אלפין ושתין שנין (לשטרות, תק"ט - 1749) במאתא... על שם... דוד בן שלמה בן יפה... והכותב... אהרן בן יוסף נבתי בן מעו(ד)ד זלה"ה אלצראב".
מרי שלום בן שלום צ'ראב. היה דיין בבי"ד של העיר דמת בדרום תימן בשנת תרצ"ה (1935). נולד, להערכתי, בסוף המאה הי"ט. מוצא משפחתו מהעיר רצאבה שבמחוז כובאן.
הוא חתום על פסק דין לאחר חתימת הדיין מרי משה בן הדיין מרי יוסף יתים. פסק הדין חריף, ונשלח ביום רביעי, ט"ו באדר ב' תרצ"ה (1935), באזהרה לשוחטים שלא ישחטו בלי לקבל מרות ופיקוח של בית הדין, גם לאחר קבלת ההרשאה. פסק הדין נשלח למרי בנימין שכר...
מרי שחר צ'ראב היה דיין בישוב אכאם אנוב שבמחוז שרעב, בשנת תר"ן (1890). להערכתי, נולד באמצע המאה הי"ט.
הוא ידוע לי מתוך הרשאה לשחיטה שנתן ביום שני, י"א באייר בר"א לשטרות (תר"ן - 1890) בישוב אכאם אנוב שבמחוז שרעב, "כל זה היה במעמד העם ק"ק יהודי אכאם אנוב יע"א". החותמים על כתב ההרשאה: מרי רצון בן מרי רצון, מרי יוסף מורי הכהן, ומרי שחר צ'רב. המוסמך לשחיטה הוא מרי חסן בן ר' יעקב יחיא-סבא מצד...
מרי יחיא צאיג היה רב הכפר חוביש או אריסה בשנת תרע"א (1911), שנה בה ביקר שליח העלייה יבניאלי בתימן.
יבניאלי מתאר אותו וכותב, כי גר בבית קטן ונמוך, התפרנס מצורפות כסף, והיה מתקן תכשיטים לנשים ונשק לגברים. הוא היה יושב לעבוד בחדרו ויושב על עור כבש מקופל.
הוא היה דיין של כל האזור, עם מרי יעקב מהישוב אקמה ומרי שלמה מחוביש.