מרי דוד בן יוסף בן חיים צאירי היה דיין ומשורר בשרעב. חי בסוף המאה הי"ט ותחילת המאה העשרים. לא ידוע זמנו המדויק וישובו במחוז שרעב.
שירו המפורסם "אשאל אדון עולם", עוסק בכוונות לתקיעת שופר בראש השנה ומבוסס על קבלת השל"ה.
שיר נוסף - הוי עם אתאנו - נכתב בשנת תר"ס (1900), למרי יוסף יתים. השיר הוא מדרש קבלה עמוק, ומשולבים בו געגועים לרעיו, אשר עלו לישראל.
מרי דוד בן ישראל צאירי נולד בשנת תרכ"ב (1862), בכפר שעובה שבמחוז שרעב, למשפחת למדנים ומשוררים. הוסמך לרבנות ודיינות ע"י בי"ד צנעא. שימש דיין באזור מכלף, ערך חופות, מהל, עסק ברפואה ובכל צורכי ציבור במחוזו.
בתחילת המאה העשרים ארגן קבוצה של כשלושים משפחות כדי לעלות לארץ ישראל. הם הגיעו לעדן, ושם דחה את הצעתו של ר' בנין, ראש הקהילה היהודית בעדן, לשמש רב של בית הכנסת. בשנת תר"ע (1910) הגיעה...
ר' יפת ישועה צאירי נולד, כנראה במחצית השניה של המאה הי"ט במחוז שרעב.
הוא עמד בקשר שירים עם מרי יוסף יתים, שליח בי"ד צנעא, שנסע גם לשרעב. בשירו - יא קום אתאנא - ישנם דברי חיבה רבים למרי יוסף יתים, אך רוב השיר עוסק בשאלות בפילוסופיה יהודית.
לא ידוע מתי נפטר והיכן.
ר' מעודד בן דוך בן רצון צאירי העתיק את ספר ההפטריות לכל השנה בכפר אלקפיחה, לאחר שנת תרע"ב (1912). בקולופון הוא מזכיר שנה זו. בכה"י קל"ו דפים. כה"י כולל גם תרגום לארמית. בקולופון הוא מתפלל שיעלה לא"י כפי שעלה "כמ"ו דאוד ישראל", וכוונתו, כנראה, למרי דוד בן ישראל צאירי (ע"ע קודם). השמועה על העלייה הגיע כנראה לתימן. לפי זה, ניתן להסיק, כי היה קרוב אליו וגר במחוז שרעב.
בקולופון כתוב:
...ר' סעדיה בן שלמה צאירי חיבר שיר העוסק בארוסי רבקה אמנו. שם השיר - הוי כלולה תכלית חיי אדם. לא ידוע זמנו המדויק ומקומו. בהסתמך על שם המשפחה, נראה, כי חי במחוז שרעב, ואולי במאה הי"ט-כ'.
שיר נוסף - אהלל לאשר רתק - עוסק בהלל לאל אשר סייע בידו בנדודיו הרחק מביתו.
ר' צאלח בן חיים העתיק את התורה בשנת תקס"א (1801), לא ידוע מקומו.
בכה"י קע"ד דפים, ובהם חומשים ויקרא-דברים, כולל הפירושים רש"י ובעל הטורים. נכתב במימון ר' סאלם סעיד.
מרי צאלח בן יהודה היה מחכמי ומנהיגי הקהילה היהודית בעיר מנאכ'ה בשנת תרי"ט (1859), שנה בה ביקר ר' יעקב ספיר בתימן.
העיר מנאכ'ה היא מן הערים המבוססות ביותר במאתיים השנים האחרונות, וממוקמת מדרום מערב לצנעא, בהרי חראז. ספיר כותב, כי היא עיר גדולה ובצורה ובה ארמון המלך. הקהילה היהודית מנתה מ"ה בתי אב וחיים מחוץ לחומות העיר. התפרנסו בכבוד ובביטחון ממסחר וממלאכה. היו שני בתי כנסת, האחת...
מרי צאלח בן יחיא נולד בצנעא בשנת תכ"ה - 1665. הוא היה דיין בבי"ד צנעא משנת תע"ז - 1717, ונחשב מגדולי חכמי צנעא במחצית הראשונה של המאה הי"ח. הוא אבי משפחת צאלח מצנעא. נכדו הוא מהרי"ץ, רב ראשי, מייסד נוסח הבלדי וגדול חכמי תימן. ראה באנציקלופדיה ע' 499.
לאחר פרסום האנציקלופדיה הגיע לידי כתב יד של הספר מקור חיים, אשר העתיק הדיין מרי יוסף מנזלי בחיי המחבר, ובסוף הספר נמצא עמוד בהעתקת הרב...
מרי צאלח בן יחיא בן יוסף בן צאלח בן סעדיה נולד בצנעא בשנת תכ"ה (1665). למד תורה אצל הדיין מרי שלום צבטאני (1640-1715). בקונטרס חלק הדקדוק שכתב מהרי"ץ כתוב:
"וכבר ראיתי פסק ארוך ע"ז שנכתב ממהר"ר שלום צבטאני נ"ע בכת"י תלמידו מהר"ר צאלח זלה"ה בחתימת כמה זקנים ת"ח (פרשת נח פסוק ט' "ויהיו בני נח")".
מסתבר, כי רבו הנוסף הוא מרי משה קטיעי, ושניהם היו דיינים בראשות מרי זכריה בן יוסף...
מרי אברהם צאלח נולד בצנעא באמצע המאה הי"ט כנראה. הוא היה מעולי שנת תרמ"ב (1882) לירושלים. הוא מוזכר כרבו של השד"ר, ר' יוסף מדמוני-חאפדי, אשר עלה לירושלים בשנה זו, ולמד תורה אצלו ואצל מרי יוסף עראקי ומרי יחיא צארום, שני מנהיגי העולים.