בשארי, יהודה בן יחיא

מרי יהודה בן יחיא בשארי נולד בשנת תר"ם - 1880 בערך בישוב אלגבי במחוז ריימה, מדרום לצנעא. הוא היה רב הקהילה סמוך לעלייה הגדולה לארץ.

בתקופה זו מנתה הקהילה כארבעים משפחות: עוקבי, בשארי, עפגיין, נהארי, כהן, יצחק הלוי, סוכרי, עושמי, מועלם, עיטמוס, ימני, יוסף סעיד, אללונטה, ועוד. הקהילה היהודית גרה בנפרד מהמוסלמים, והיו בה שני בתי כנסת: של משפחת בשארי, נוסח בלדי, ובה כארבעים מתפללים, ובית כנסת של משפחת עפגיין, נוסח שאמי, ובה כשלושים מתפללים. שלוש מקוואות היו, אחת לטבילת הנשים, אחת ללמד ילדים לשחות ואחת לבית העלמין.

יהודי הקהילה עסקו רבות במסחר, בזכות העובדה, כי היתה קרובה לעיר הנמל חודידה, וסחורות רבות אשר הגיעו לתימן עברו דרך העיר אלגבי.

מרי יהודה בשארי היה אמיד ובעל נכסים רבים, ואת כל שדותיו הרבים עיבדו מוסלמים. הוא היה סוחר גדול, וקנה סחורות שהגיעו באניות ומכר אותן ברחבי תימן.

ניסה לעלות לארץ ואף עלה לאניה בחודידה יחד עם קבוצה של שלוש משפחות: עפגיין, עוקבי ובשארי, אך שוטרים בריטיים בעדן, החזירו אותם לתימן, כיון שלא היה בידיהם פספורט.

עלה לארץ בעלייה הגדולה והתיישב בראש העין, שם הקים מפעל לגזוז עם מספר שותפים.

נפטר בראש העין בשנת תשל"ה - 1975 בערך.