עמראני, אברהם בן יעקב*

מרי אברהם בן יעקב עמראני נולד בצנעא בשנת תרל"ה (1875). לקראת סוף המאה הי"ט הוא היה מחכמי הישיבה הכללית בצנעא, אשר התכנסה בית הכנסת של מהרי"ץ.

התפלל בכניס אלטיירי בצנעא.

מונה לדיין, להערכתי, בתחילת המאה העשרים ולא יאוחר משנת תר"ע (1910). בשנה זו הוא חתום על תשובות חכמי צנעא לקהילה התימנית בירושלים, בעניין אפיית מצות בחול המועד פסח. התשובה מיום שלישי ט"ו בשבט תר"ע (1910), ועמו חתומים: מרי חיים קורח, מרי אהרן שלום כהן, מרי יחיא קאפח, מרי אברהם בדיחי, מרי אברהם עמראני, מרי יחיא יצחק הלוי ומרי יחיא אביץ'.

בשנת תרפ"ז (1927) הוא חתום על פסק דין העוסק בשטר חוב לחסן שאול. ממסמכים חדשים, שהגיעו לידי בחודשים אלו, השייכים למשפחת טיירי מקרית אונו, מצאתי מסמך, בו הוא חתום יחידי בשנת תרצ"ב (1932) על שטר מכר הקשור לצבי בן אברהם טיירי, מעשירי העיר צנעא וראש בית הכנסת אלטיירי בעיר.

בשנת תרצ"ד (1934) הוא חתום על הסכמה לספר אמונת ה' התומך בקבלה, כנגד הספר מלחמות ה' שחיבר מרי יחיא קאפח, הבא לצמצם למינימום את השפעת הקבלה. חתומים עמו י"ב מחכמי צנעא ובניהם: מרי עמרם קורח, מרי יוסף שמן, מרי יחיא נחום ועוד.

בשנת תרצ"ו (1936) הוא חתום עם חכמי צנעא על תשובות לחכמי העיר רדאע, ובראשם מרי יחיא עומיסי הרב הראשי וראב"ד, בנושא שחיטה וטרפיות. אתו חתומים מרי יוסף שמן, מרי משה בן מרי יחיא יצחק הלוי ומרי חיים חובארה.

במסמכים החדשים של משפחת טיירי מצאתי מסמך נוסף, בו הוא חתום ביום ראשון ט' באדר א' תש"ו (1946), על שטר מכירה לאהרן בן צבי בן אברהם טיירי, שקנה משלמה בן שוכר אלפקעה. איתו חתום מרי שמעון בן שלמה נוני מחכמי צנעא, והתפרנס מכתיבת מכתבי בקשות לאמאם.

עלה לארץ בעלייה הגדולה בשנת תש"ט (1949). לא ידוע לי היכן התיישב.

נפטר בארץ באדר ב' תשי"א (1951).