ר' עואץ היה ראש הקהילה היהודית בשעב שבמחוז ארחב במרכז תימן, עם ר' עמראן בשנים תר"ס-תרס"ב (1902-1900).
ר' יוסף מצ'מוני-חאפדי נלווה לשד"ר הירושלמי ר' חיים פרידמן, שליח ישיבת עץ חיים ובית חולים ביקור חולים בירושלים, שאסף תרומות בתימן בשנים אלו. ר' יוסף כותב בזכרונותיו, כי הגיעו לישוב שעב שבגבול ארחב לצורך איסוף תרומות וגביית חובות, ושני ראשי הקהילה יעצו לו שלא לצאת לישובים נהם ושראע, והם...
מרי עואץ היה דיין ואולי אף ראב"ד בישוב מלחה במחוז צאלע בדרום תימן בשנת תרע"א (1911). הוא חתום ראשון על תשובות בי"ד מלחה לשאלות הרב קוק באמצעות שליח העלייה יבניאלי. התשובה ממוצאי שבת כ"ט בטבת שנת תרע"א (1911), וחתומים מרי עואץ, מרי שלום, מרי מנצור, מרי חסן ומרי אהרן.
מרי עואץ היה דיין בעיר צ'אלע שבדרום תימן בשנת תרע"א (1911). לא ידוע שם אביו ומשפחתו.
הוא חתום עם שאר חברי בית הדין בעיר על תשובות לשאלות הרב קוק, באמצעות שליח העלייה יבניאלי. התשובות מיום שלישי כ"ד בטבת תרע"א (1911), וחתומים עליהן: מרי חסן, מרי שלום, מרי עואץ, מרי דוד מטעם בי"ד אלצ'אלע, מרי עווץ חסן, מרי מנחם, מרי זכריא מטעם בי"ד אלג'חאף "ולכבוד הנשיא מנצור נסים".
מרי עואץ בן אהרן נולד, כנראה, בעיר מועיציריה שבמחוז חוגריה במחצית השניה של המאה הי"ט. הוא נחשב מגדולי המקובלים במחצית הראשונה של המאה העשרים במחוז חוגריה ובדרום תימן.
מרי סעדיה בן אור כותב עליו "שהיה גדול בתורה ובחכמה וביראת שמים, וחכם ואומן במלאכת הצורפות כמו ששמעתי מפי דודו מורו ורבו הרב עמראן מוסא זצ"ל".
התפרנס כאמור מאומנותו כצורף, ועפ"י קטע זה ניתן להסיק, כי מרי סעדיה בן...
ר' עואץ בן אהרן העתיק סדר ההושענות ופיוטים לשמחת תורה בשנת תרצ"ז (1936). לא ידוע מקומו. בכה"י ל"ד דפים. ההושענות עד דף כ"ב, ב, ומדף כ"ג הפזמונים לשמחת תורה כולל "ברכה לרבים" שהיה נהוג לומר בשמחת תורה בתימן, וכמעט נעלם ממנהג תימן בארץ. נכתב במימון ר' זכריה בן דוד.
בקולופון בסוף כה"י כתוב:
"נכתבה על יד... עוץ' בן אהרון יום א' ערב חג הסוכות שנת תרצ"ז (1936) לתשוקת ה"ה זכריא בן מו...
מרי עואץ בן דוד היה מדייני העיר רדאע בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ.
הוא שימש בדיינות עם מרי שלום חתוכה, מרי יחיא עומיסי, מרי צאלח בנימין, מרי אהרן בן דוד ומרי שלום מניה. העיר רדאע, היתה העיר השנייה בגדלה בתימן אחרי צנעא ומנתה כ-500,2 יהודים.
הוא ידוע מתוך עדותו של מרי צדוק - צאלח יצהרי. ברשימות הרב הראשי האחרון שהיה בעיר, מרי יחיא עומיסי, יש שינויים וחוסר התאמה ברשימת הדיינים...
מרי עואץ בן דוד סעדיה היה דיין בבי"ד של העיר צ'אלע שבדרום תימן, בסוף המאה הי"ט ותחילת המאה העשרים.
הוא ידוע מתוך חיבורו של תלמידו מרי יהודה שלום אחרק אשר כתב ספר בשם זבחי צדק, העוסק בשחיטה וטרפיות, בעיר צ'אלע בשנת תרפ"ד (1904).
בספר הוא כותב:
"ולמדתי בין החכמים המובהקים והרבנים: הראשון אב"ד ור"מ מורה צדק ושוחט ובודק הר"ר מנחם בן מתנא סעיד נע"ג, ושני לו מ"ו חסן בן כמהר"ר...
מרי עואץ בן חיים היה דיין וראב"ד בישוב חרף אלהיגה שבמחוז חוגריה, בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ.
הוא שימש בדיינות עם מרי דוד שלום מחרף אלהיגה, ודיין נוסף מרי סולימאן שוכר מהישוב כ'רעסה הסמוכה, שם גר עם שני אחיו היהודים בלבד בישוב מוסלמי. לעתים היו נצרכים לבי"ד שבישוב אלגוירה שבמחוז.
הישוב חרף אלהיגה מנה כשלושים משפחות, שני בתי כנסת פרטיים, האחת בראשותו של מרי עואץ בן חיים והשני...
מרי עואץ בן חיים שמש ראש הקהילה היהודית בעיר כוחלאן שבמרכז תימן, מצפון לצנעא, במחצית הראשונה של המאה העשרים. נולד בעיר בשנת תרנ"ג (1893) בערך. למד תורה אצל מרי יוסף דאודי ראש הקהילה בעיר, ואף זכה בהמשך להיות חתנו.
הוא ומרי סעדיה עואמי שמשו יחד בהרמוניה ראשי הקהילה בעיר לאחר פטירת רבם. בנו ר' אברהם נפטר בצעירותו בן כ"ה שנים. נכדו הוא הרב שלום אברהמי חבר הרבנות בפ"ת.
מרי עואץ...
מרי עואץ בן יוסף היה מחכמי הישוב חדאד שליד העיר דמת בשנת תרצ"ו (1936). יחד עמו בהנהגה היה מרי יוסף בן עואץ.
הם מוזכרים בהקשר לפולמוס שהיה עקב מום שנפל בעגל בכור. בי"ד של העיר דמת פסק שהמום אינו פוסלו, רבני הישוב חדאד נמנעו מלפסוק, ואילו מרי בנימין שוכר גמליאלי, מרי קהילה מעזבה (אבי כותב הספר) פסק, שהמום פוסל את העגל, ואף עשה מעשה ושחט את העגל.