חכמי תימן

תצוגת 2191 - 2200 מתוך 3154

מרי עואץ בן יחיא היה מנהיג, כנראה, באחד הישובים בשנת תרל"ד (1874). לא ידוע מקומו. הוא חתום על שטר חוב ואחריו חתום ר' חסן בן סעיד. שטר החוב ניתן לנצ'רה בת מעוצ'ה ציד. יתכן והם חתמו בתור עדים ולא כמנהיגים.

בבי': י"ל נחום, צוהר, ע' קפ"ד מס' 70.

מרי עואץ בן יחיא היה דיין בעיר דמת במחצית השנייה של המאה הי"ט, משנת תרל"ד (1874) עד שנת תרמ"ט (1889).

הוא חתום על מספר פסקי דין בעיר בשנים אלו. ביום ראשון, ד' באלול תרל"ה (1875) הוא חתום בנושא תקנות בין שכנים בענין יורשי מתנא דאוד אלעטואר. בשנת תר"מ (1880) הוא חתום לאחר הדיין מרי יוסף בן יוסף חשישי, ובשנת תרמ"ט (1889) הוא חתום לבד על שטר העוסק במכירת בית.

נפטר, כנראה, בעיר דמת...

בבי': נ"ב גמליאלי, תעודות מדמת, ע' 249-256, 294, 305, 310.

ר' עואץ בן מנצור העתיק את הספר מקור חיים במאה הי"ט עפ"י הערכה. לא ידוע זמנו המדוייק ומקומו.

בכה"י ל"ז דפים. את הספר חבר מהרי"ץ בן יעקב לפני שנת תרי"ט (1859), שנה בה נפטר. לפי זה, מסתבר, כי את הספר העתיק ר' עואץ בן מנצור במחצית השניה של המאה הי"ט. בסוף כה"י קמעות וסגולות בכתיבה.

בקולופון כתוב:

"כתיבת ידיע אני... עוץ בן מנצור יצ"ו".

בבי': כת"י סינסינטי 2027 - 41690

מרי עואץ בן מתנא סעיד נולד בסוף המאה הי"ט.

הוא הוסמך לרב העיר ביום רביעי ז' בתשרי תרפ"ז (1926) ע"י הרב הראשי מרי יחיא יצחק הלוי. בכתב ההסמכה כתוב, כי הוא שמש ממלא מקום אביו ברבנות העיר עוד קודם להסמכתו, וכי הוסמך לרב העיר לאחר ששהה עם מרי יחיא יצחק למעלה מחודש ימים, בהם התרשם מהתאמתו לתפקיד.

בח"י במרחשון תרצ"א (1930) הוסמך שוב לרבנות ע"י בי"ד של העיר עדן. חתומים: מרי יצחק בן...

בבי': הרב אבירן הלוי; אברהם יערי, מתימן לציון, ע' 145-138.

ר' עואץ בן שלום העתיק סידור תפילה במאה הי"ט עפ"י הערכה. לא ידועה שנת העתקה ומקומו, ולהערכתי חי באזור רדאע.

בכה"י קמ"ג דפים. הסידור כולל את התפילות לחגים שבועות, סוכות ושמחת תורה, ונכתב במימון ר' סעיד בן צאלח עזאני. משפחת עזאני היתה נפוצה בעיר רדאע, ומקורה באזור אנס, ולכן מסתבר, כי אף סופר זה חי באזור זה.

בקולופון כתוב:

"נכתבה על שם... סעיד בן צאלח בן סעיד בן דאוד המכונה...

בבי': כת"י בר אילן 759 - 37028.

מרי עואץ חסן נולד במחצית השניה של המאה הי"ט בישובו גחאף, כנראה, שבדרום תימן.

הוא שימש דיין וראב"ד בישוב בשנת תרע"א (1911). הוא חתום ראשון על התשובות לשאלות הרב קוק, באמצעות שליח העלייה יבניאלי. התשובות מהתאריך יום שלישי כ"ד בטבת תרע"א (1911), ואחריו חתומים מרי מנחם ומרי זכריא.

במכתב נוסף הם כותבים, כי שליחו של יבניאלי הגיע לישוב בכ"ד באב תרע"א וקרא להם לעלות לא"י. במכתב הם...

בבי': יבניאלי, ע' 191; רצהבי, במעגלות, ע' 288.

מרי עואץ חסן היה דיין בישוב נצ'ארי שבמחוז איב בדרום תימן, לא הרחק מהעיר דמת בשנת תרפ"א (1921). הוא כתב גם ספר הלכה העוסק בשחיטה וטרפיות, אותו סיים לכתוב בסיון תרפ"א (1921). בסוף הספר מקאמה בחרוזים, ולהלן מספר שורות:

"נשלם דין שחיטה ובדיקה, בעזרת בורא שמיא וארקא, ונבעי למינה ופרקינן מכל עקא, בזכותא דיוסף צדיקא, ובעגלא ישכר לן פריקא, וירמי חטאן לימא עמיקא, וישזבינון מכל סנאה ומעיקא,...

בבי': נסים ב' גמליאלי, תעודות מדמת, ע' 400-399.

מרי עואץ שלום היה ראש השוחטים בעדן בשנת תרצ"ח (1939). הוא הסמיך לשחיטה בשנה זו את מרי סעדיה חוזה, מחבר הספר החשוב ביותר על יהודי שרעב ומרי שלם שבזי.

יתכן והוא מרי עואץ בן שלום זכריה, אשר הגיע לעדן מהעיר ביצ'א, ולכן היו שכינוהו גם בידאני. יש שקראו לו מרי עואץ שלום ע"ש אביו, יש שקראו לו מרי עואץ בידאני ע"ש עירו. יתכן ומדובר בחכם אחד.

בבי': ר"ס חוזה, שרעב, חלק א', ע' 26.

מרי עואץ' היה חכם בישוב שבאם בתחילת המאה העשרים. לא ידוע שם אביו ומשפחתו. העיר שבאם נמצאת בנפת בני זייד, כשלושים וארבע ק"מ מצפון מערב לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה מאה וחמישים משפחות בערך: מגארי, לוי, חאסר, קאעה, חגבי, גמאל, מזעקי, גזפאן, עדוי, מנצור, קהלאני, שוכר, ת'לאי, כהן, דן, כאשאת, פצ'יל, ד'מארי, ירימי, טוילי, דנוך, מגארי, משרקי, חמדי, הזמי, בדיחי, עמר, אלשיך, מנכלי, קארטה, חאצ'רי...

ביב': פנקס השליחות ע' ס"ו, ס"ז

מרי עואץ' היה חכם בישוב גבל צאפח בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, באמצע המאה הי"ט. העיירה גבל צאפח נמצאת בנפת ארחב מצפון לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה ששים וחמש משפחות בערך: חאזי, מנס, מבורת, מחפוץ', דהבאני, גראמה, ד'מארי, סעאדי, קהלאני, קוזי, הזמי, לדאני, נגאר, ירימי ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי אהרון גראמה, מרי שלמה נהארי, מרי שלום קהלאני ומרי יחיא אלשיך. שמו ידוע מתוך...

ביב': פנקס השליחות ע' צ"ד

עמודים