עדני-חמדי, דוד בן ישע הלוי

מרי דוד בן ישע הלוי-חמדי-עדני חי במחצית השניה של המאה הט"ו בעיר חמדה מצפון לצנעא. העיר חמדה שבמרכז תימן היא עיר של לויים, ומכאן כינויו לוי וחמדי. כנראה שמקור משפחתו מעדן.

נולד, כנראה, בעיר חמדה, במחצית הראשונה של המאה הט"ו. כינויו הערבי הוא דאוד בן גיאת אלליואני, ולעתים הוא משתמש בכנויים אלואל ורינאן. אלואל- עולה במספר קטן י"ד כשמו הפרטי דוד, ורניאן- במקום שם אביו ישע, לפי ששניהם עולים במספר קטן עשרים. מצבו הכלכלי לא היה טוב, וחי חיי דוחק ונדודים. הוא התפרסם בזכות חיבוריו על הרמב"ם, והעוסקים בתחום של פרשנות, מדרשים לתנ"ך, מחשבה, הלכה ושירה.

הוא מאחרוני האסכולה הקדומה של חכמי תימן, אשר ספריהם עוסקים בפילוסופיה, מדעים ורמב"ם הכתובים בערבית.

להלן פירוט חיבוריו:

א) @44אלוגיז אלמגני@55 - מדרש פילוסופי לתורה, נכתב בעיר חמדה בשנים רמ"ד-רמ"ח (1488-1483). מקורותיו: מדרשי תימן הקדומים, תלמוד, חיבורי הרמב"ם ועוד. נוהג לכתוב בראש כל פרשה פתיחה מליצית קצרה כמנהג מדרשי תימן הקדומים, הנחרזת עם שם הפרשה. בהקדמה מתאר את קשייו.

מטרתו בספר:

"להדריך את המתלמדים בדברים קצרים ברורים לא לשם בקשת מוניטין כדי שיודע הבורא יתברך ויתעלה".

בקולופון כתוב:

"ותהי השלמת החיבור ביום שישי ח' בכסלו שנת אמרו לאחיכם עמי ולאחותכם רחמה ליצירה (1487) בעיר חמדה תחרוב וירושלים תתבנה".

נותרו שלושה כתבי יד של החיבור.

ב) @44שרח אלקואעד@55 - פירוש לי"ג העיקרים לרמב"ם, כתוב בערבית יהודית, ידוע על כתב יד אחד.

ג) @44שרח@55 - פירוש לי"ד החזקה לרמב"ם, בנוי בצורת שו"ת וכתוב בערבית יהודית. מסתיים בפרק ט"ו מה' מאכלות אסורות. ידוע על שני כת"י של החיבור.

ד) @44פירוש להלכות קידוש החודש לרמב"ם@55 - התפרסם ע"י יצחק לנגרמן, המדעים המדויקים בקרב יהודי תימן ירושלים תשמ"ז.

ה) @44שרח גיאת - פירוש ישע@55 - פירוש לה' שחיטה לרמב"ם, כתוב בערבית יהודית. ידוע על כת"י אחד.

ו) @44פירוש לספר המצות לרמב"ם@55 - ידוע רק בשמו, מתוך הפניית המחבר בספר אלוגיז אלמגני.

ז) @44שרח אלפט מן אלחבור@55 - פירוש מילים מהחיבור - פירוש למילים הקשות ברמב"ם. ידוע על כת"י אחד.

ח) @44פירוש על זיג' אלממתחן אלמטפרי@55 - הערות לספר העוסק בחוכמת אסטרונומיה - תכונה. ידועים שני כת"י.

ט) @44פירוש לספר מעריג אלפכר אלוהיג'@55 - ספר העוסק באסטרונומיה.

י) @44פירוש לספר אלחצירה לאלכארקי@55 - עוסק באסטרונומיה.

יא) @44אלג'אמע@55 - המאסף, מכלול - מלון עברי - ערבי למשנה ולהלכות הרמב"ם. שם החיבור ניתן ע"י מרי יחיא קאפח. באחד מכתבי היד מכונה הספר אלכאפי- המספיק. נדפס במהדורת צילום של העתקת מרי שלום קורח, ופורסם במהדורה רגילה ע"י מרי שלום גמליאל בירושלים תשמ"ח.

יב) @44מריבת העגל והזובח@55 - תוכחה לשוחטים בפרוזה, המושמעת מפיו של עגל המיועד לשחיטה. ידוע מכתבי יד רבים, וספק אם חובר על ידיו.

יג) @44משל בעל התרנגול@55 - תוכחה לשוחטים כקודמו, המושמעת מפי עגל העומד לשחיטה.

יד) @44אלמקאמה אלב כתייה באלרזק ואלנייה@55 - מחברת המזל על הפרנסה ועל הכונה הטובה. מקאמה בערבית יהודית על קשיי הפרנסה של המחבר. ידוע מכת"י אחד.

טו) @44י"ט שירים שכתב@55 - שיריו מיצגים את סוף תקופת משוררי תימן בהשפעה חזקה של משוררי ספרד העוסקים גם בשירי חול, זאת בהשואה למשוררי תימן החל מהמאה הט"ז, שלא כתבו שירי חול אף בתחום הדתי לאומי.

עדני, דוד בן סעדיה

מרי דוד בן סעדיה עדני היה דיין בבית הדין של קהיר במצרים במחצית השנייה של המאה הט"ז.

בשו"ת של ר' חיים כפוסי מופיע פסק דין של דייני קהיר, מהתאריך כ"ט בניסן שנ"ח (1598). חתומים: רבי חיים כפוסי, רבי שלמה ברכה, רבי מאיר סומך הכהן ומרי דוד בן סעדיה עדני.

אין להסיק משם המשפחה כי מוצאו מעדן, שכן חכמי תימן נוספים אשר חיו בארצות המזרח כונו עדני.