מרי עואץ' בן שלום נולד בסוף המאה הי"ט או בתחילת המאה העשרים. שמש ראש השוחטים בעיר עדן במחצית הראשונה של המאה העשרים. הוא הסמיך לשוחט את מרי סעדיה חוזה, מחבר הספר החשוב ביותר על יהודי שרעב. ראה באנציקלופדיה ע' 435.
לאחר פרסום האנציקלופדיה נוספו לי פרטים נוספים עליו משני מסמכים שהגיעו לידי, ומספרו של מרי שלום בן יחיא זכריה, דיין בעיר ביצ'א.
מהספר ניתן ללמוד, כי הוא נולד בסוף המאה...
מרי דוד עואץ' היה חכם וחי ברמת עמידר בר"ג. ראה באנציקלופדיה ע' 85 ערך דוד עואץ'.
לאחר פרסום האנציקלופדיה הגיעו אלי פרטים נוספים עליו.
מרי דוד בן יהודה עואץ' נולד בצנעא בשנת תר"ס - 1900. למד תורה אצל מרי דוד קאפח, ותקופה מסוימת אצל מרי יחיא קאפח. בהמשך למד שנים בבית המדרש "בית מסורי" אצל רבו המובהק מרי יחיא אביץ', מתוך דוחק הגוף ויסורי נפש. סייע בידו מרי רצון צארום.
עסק...
מרי סעדיה בן סעדיה עואץ' היה, כנראה, רב קהילה או רב אזור שהארה שבמחוז חאשד מצפון לצנעא. שמו ידוע לי מתוך הסמכה לשחיטה שנתן בשנת תרע"א - 1911, למרי שלום בן שלמה עופרי מכפר גמימה שליד העיר שהארה.
ביום כ"א בתמוז ברכ"ב - תרע"א - 1911 בחן אותו מרי סעדיה והעניק לו הרשאה לשחיטה. שבוע לאחר מכן נבחן מרי שלום עופרי אצל גדולי חכמי צנעא: מרי יחיא יצחק הרב הראשי, מרי יחיא קאפח החכם באשי, הדיין מרי...
מרי סעדיה עואץ' היה רב ראשי וראש אב בית דין של אזור חשא במחוז תעיז, סמוך לעלייה הגדולה לארץ. שמו ידוע לי מספרו של הרב שלום מנצורה, עליית מרבד הקסמים, אשר היה מקורב ביותר לאימאם, והיה הדמות המרכזית בהשגת אישור יציאה ליהודים. מרי סעיד שהה ביום ראשון ב' באייר תש"ט (49/5/1) בתעיז, כדי לבקש מהאימאם אחמד לסייע ליהודי הישוב ד'וראן, אשר הושלכו לבית הסוהר ע"י השליט המקומי. הוא שהה כחדשיים בתעיז בתקוה...
מרי שלום עואץ' היה מחכמי העיר עדן סמוך לעלייה הגדולה לארץ. בשנת תש"ד - 1944 התארגנו שלוש קבוצות עולים מצפון תימן: ברט, צעדה וחיידאן. בהגיע קבוצת העולים לעיר ביצ'א בדרום מזרח תימן, קצה שטח השיפוט של האימאם, נשלח מרי דוד צדוק הלוי, הרב הראשי ומנהיג הקבוצה, לעיר עדן, אל מרי שלום עואץ' כדי לסייע לקבוצת העולים. מרי שלום עואץ' סייע לעולים, והבטיח למלווה שישלם לו סכום גדול של שבעה ריאל לכל יהודי...
מרי שלמה עואץ נולד בעיר רדאע בתחילת המאה הי"ט כנראה. הוא שמש דיין שלישי בשנת תרי"ג (1853), להערכתי, עם ראב"ד מרי סעדיה צ'אהרי ומרי שלום עומיסי-מניה.
הוא האריך ימים, כנראה, וברשימת חברי בית דין שמו מופיע בשלושה הרכבים. בהרכב נוסף, להערכתי, משנת תרכ"ח (1868) הוא מוזכר כדיין שני עם מרי שלום עומיסי-מניה ראב"ד, ומרי אהרן שלום. בהרכב נוסף משנת תרמ"ג (1883) להערכתי, הוא מוזכר כדיין ראשון ושמש...
ר' שלמה בן שלמה עואץ העתיק דיואן שירים בשנת תרנ"ה (1895). לא ידוע מקומו.
ר' עובדיה בן שלום העתיק קובץ חיבורים במאה הי"ט עפ"י הערכה. לא ידועה שנת ההעתקה ומקומו.
בכה"י קי"ב דפים. הקובץ הוא דיואן שירים, צ"ט שמות המפורשים "לעלי אבן טאלב", הגדה של פסח, סגולות וקמעות ועוד. יתכן שחלק או כל כתב היד נעתק ע"י סופר אחר. שמו מוזכר במשפט "צ"ט שמות המפורשים שכתב עבדיה בן שלום לעלי אבן טאלב".
ר' אברהם בן שלום עוגאן העתיק את ספר ההפטריות לכל השנה בשנת תקצ"ד (1834). לא ידוע מקומו.
בכה"י ע"ה דפים. פסוק מקרא פסוק תרגום, ונכתב במימון ר' יוסף בן סעדיה. התפרנס מלימוד תורה לתינוקות.
בקולופון כתוב:
"נשלמו ההפטריות שלכל השנה בעזרת שוכן מעונה השב"ה יציל כלל עמו בית ישראל ויצילנו. ונשלמה זאת ההפטרה ביום ה' דהוא כ"ז לחדש שנת בקמ"ה (לשטרות) דהוא שנת התקצ"ד (1834) סדר אנכי...
ר' סעדיה בן משה הלוי עוגאן העתיק את הספר פרקי רבי אליעזר במאה הי"ט עפ"י הערכה. לא ידועה שנת ההעתקה ומקומו. בכה"י ס"ב דפים. עפ"י דבריו בשער כה"י, יתכן ושם אביו הוא עוגאן, ולא שם משפחתו.
בשער כה"י כתוב:
"הכותב סעדיה בן מו' עוגאן בן משה בן שלמה הלוי יצ"ו".