מרי משומר היה מרי הקהילה היהודית בישוב לחג', לא הרחק מעדן, בסוף המאה הי"ט ובתחילת המאה העשרים.
הוא מוזכר בדברי ר' יוסף מצ'מוני חאפדי, שהצטרף לשד"ר ר' חיים צבי כהן פרידמן, שליח ישיבת עץ חיים ובית החולים ביקור חולים בירושלים. בפסח של שנת תר"ס (1900) שהו בעדן, ואחר החג נסעו לעיירה לחג' ושהו בביתו של מרי משומר שבועיים, עד שהזדמן לשני השליחים שיירה הנוסעת לעיר צ'אלע. ביתו היה פתוח לרווחה....
מרי משומר היה מחכמי העיר עדן במאה הי"ט-כ'. נולד, כנראה, באמצע המאה הי"ט בעדן.
הוא בנו של ראב"ד מרי שמואל נסים אשר נפטר בשנת תרמ"ח (1888), ואשר היה רב בית הכנסת של משפחת אביו.
מרי אברהם בן משה ערוסי, אשר ביקר ותיעד את העיר עדן בתקופה זו, מתארו במילים נכבדות "אשרי חלקו וישמח וירון, וצדקתו עומדת לעד להיות לו תגמול ויתרון, הוא מחזק כל ידים וברכים כושלות תאמץ". הוא מתארו כגאון עצום...
מרי משומר בן שמן היה מחכמי העיר עדן במאה הי"ט- כ'. הוא מוזכר בקובץ שאלות ותשובות שהיו בין חכמי העיר רדאע, עדן וצנעא אשר פרסם י"ל נחום. השאלה עוסקת בנושא, האם מותר לאדם אחד לעלות פעמיים או שלוש בספר תורה אחד. בפתיחה לשאלה כתוב "ועוד נשאלה שאלה לעיר עדן אל מעלת החכם משומר בן שמן נר"ו". לשאלה זו ענו גדולי חכמי צנעא והרבנים הראשיים מרי יחיא יצחק הלוי, מרי יחיא בן שלמה קאפח, מרי אהרן בן שלום כהן...
מרי ישעיה משורר- שאער נולד בשנת תרע"ח (1918) במחוז איב שבדרום תימן, להוריו ר' שלום ושולמית. התייתם מאביו בגיל שש שנים.
בשנת תרצ"ז (1937) בגיל י"ז שנים יצא בדרכו לארץ יתום ובודד. בהגיעו לעיר עדן הכירו חכמי העיר בכשרונו הגדול, ושכנעו אותו להישאר בעדן ולשמש רב, למרות היותו צעיר לימים. תשוקתו לארץ ישראל גברה, ולאחר שהות של כשנה בעדן עלה לארץ יחידי, והגיע לדודו בחדרה. רב העיר חדרה, הרב יוסף...
ר' רצון בן דוד אלמשאטואני העתיק את ספר ההפטריות בישוב חצן אלצ'ביית במאה הי"ט עפ"י הערכה. לא ידועה שנת ההעתקה. יתכן, ומדובר בישוב חצן אלצ'בתין שבמחוז כ'ולאן במרכז תימן.
בכה"י קי"ב דפים, חסר מעט בסופו, פסוק מקרא פסוק תרגום יונתן ב"ע. חלק מהמקראות מנוקד וחלק לא מנוקד.
בקולופון בראש כה"י כתוב:
"הכותב... רצון בלא"א... דוד בן יצחק... אלמכונה אלמשאטואני... בעיר אלחצן אלצ'בייתי...
ר' דוד בן יחיא משנוי העתיק או מימן את העתקת קונטרס זבחי אלהים בנושא שחיטה, שחיבר ראב"ד והרב הראשי לצנעא מרי יוסף קארה. הוא העתיק את הקונטרס בחודש אדר של שנת תרצ"ה (1935). לא ידוע מקומו.
בכה"י נ"ד דפים.
בפתיחה לקונטרס דף 1א' כתוב:
"בשם רחמן אתחיל לכתוב זבחי אלהים בעזרת שוכן מרומים שנת ברמ"ו (לשטרות, תרצ"ה - 1935) חודש אדר סדר כי תשא. ונכתב על שם הטוב הדומה לעץ רטוב... ה"...
מרי שלמה משנוי היה מפייטני תימן קודם למאה הי"ט, חי כנראה במרכז תימן. הוא מוזכר בחיבור מרי דוד אלג'מל-גמליאל, אשר חי בצנעא באמצע המאה הי"ט.
הוא כותב:
"והללויה אפתחה בשיר לקוני וכו'. הלל הגדול חיבור מהר"ר שלמה אלמשנוי זצ"ל, והכינוי ר"ל מן אלמשאנייה, מיוסד על סדר אלפא ביתא, וכלול בו תחנה ומוסר השכל, רם על כל רמים, רם בגימטריא ברוך הוא".
משמע מקטע זה, כי מרי שלמה משנוי היה...
מרי שלום הלוי משרס היה רב הקהילה וראב"ד של קהילת עותמה אלזילה שבמחוז אנס בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ.
הישוב היה מדרום לצנעא, ממערב לערים מעבר וד'מאר. בישוב חיו כשלושים-ארבעים משפחות של יהודים, והתפרנסו ברובם מרצענות. להם היה בית כנסת אחד. השחיטה בקהילה הייתה מסורה לאב"ד. הוא שימש בדיינות עם מרי עואץ עוקבי ומרי יחיא מקהילת אלג'ב הסמוכה. בנושאים מורכבים יותר היו פונים לבי"ד של העיר ד'...