מרי משה בן שמואל היה דיין בישוב חמאיר שבמחוז שרעב במאה הי"ז-י"ח. בית הדין היה בראשות מרי שמעון, בנו של המשורר הלאומי והמקובל מרי שלום שבזי.
הוא חתום על פסק דין העוסק במכירת כתב יד של יתומים לצורך החזרת חוב אביהם, מהתאריך יום רביעי, ד' באב תס"ח (1708). בשטר מוזכר, כי בית דין חמאיר מינה את "אברהם הנפח" לאפוטרופוס היתומים.
חתומים על השטר לפי הסדר: מרי שמעון שבזי - ראב"ד, מרי יעקב...
מרי משה יחיא היה חכם בישוב כלבה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר כלבה נמצא במחוז חדא, מדרום לצנעא. בתקופה זו מנתה הקהילה ארבע משפחות בערך: לכאן, יחיא ועוד.
שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא ובניו תרמו, אך לא מצוין הסכום.
מרי משה יחיא היה חכם בישוב דמאם בתחילת המאה העשרים. הכפר דמאם נמצא במחוז אנס מדרום לצנעא. בתקופה זו מנתה הקהילה חמש עשרה משפחות בערך: חימי, עואץ', שוכרי ועוד. חכם נוסף בקהילה בתקופה זו: מרי דוד חימי.
שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא תרם עם בנו יחיא ריאל אחד, ואחין סעדיה תרם אף הוא ריאל אחד עם בנו שלום.
מרי משה יחיא היה חכם בישוב רצאבה בתחילת המאה העשרים. העיירה רצאבה נמצאת בנפת גהראן, מצפון לעיר ד'מאר.
בתקופה זו מנתה הקהילה שישים וחמש משפחות בערך: חנש, חאמי, מור, נוני, הלאל, אעגם, חסן, ידומי, אסוד, קרואני, חכימה, קאפח, סעאדי, עואץ', אשתר ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי שלום חנש, מרי יוסף בן סעדיה חכימה, מרי שלמה חנש, מרי סעיד סאלם, מרי שלום יחיא ובנו מרי נסים, מרי יחיא...
מרי משה סעדיה היה מחכמי הישוב כבירה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר כבירה נמצא בנפת עותמה, ממערב לעיר ד'מאר, מדרום לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשר משפחות בערך: עואץ', עפגין, מחפוץ', שילים, ארחבי ועוד. חכמים נוספים בתקופה זו: מרי יחיא עואץ', מרי דוד יוסף עפגין ומרי סעיד יוסף.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית...
מרי משה סעדיה היה חכם בישוב עאתין בתחילת המאה העשרים. הכפר עאתין נמצא באזור אנס מדרום לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה שלושים ושתים משפחות בערך: חגבי, מליחי, סעאדי, חנש, זכ'מי, סיאני, מעוצ'ה, זנאר, מקיטן ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי שלום זכ'מי, מרי שלום בן שלום חגבי, מרי סעדיה זנאר, מרי עואץ' בן שלום חגבי ומרי חסן.
שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה...
מרי משולם שלום היה מחכמי הישוב גרף אלטאהר בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר גרף אלטאהר נמצא באזור אנס מדרום מערב לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה שלוש משפחות יהודיות בלבד: חותר, משולם ועוד.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא תרם חצי ריאל.
מרי יוסף משולם נולד בחודש שבט תרנ"ח (1898) בכפר רועאש שבמחוז שרעב. הוריו, ר' משולם יחיא ואמו ג'זאל בת שלום שרעב. למד תורה אצל אביו ודודו-אחי אמו, ואצל רב הכפר מרי יעיש שרעבי.
באביב שנת תרע"ב (1912) עלה לארץ עם כל משפחתו וחלק מיהודי הכפר, עקב הגעגועים הרבים לא"י, בעידוד שליח העלייה יבניאלי. השיירה הייתה גדולה וכללה זקנים, ילדים וחולים. מעדן הפליגו באנית קיטור איטלקית לחיפה, והופנו...
מרי שלום משולם נולד בתימן בתחילת המאה העשרים. לא ידוע היכן נולד ומתי.
עלה לארץ והתיישב בת"א. כתב חיבור בשם @44"מתק שפתיים"@55, העוסק בהשגות על קונטרס חלק הדקדוק שחיבר מהרי"ץ בתחום המסורה לתנ"ך.
מרי שלום בן אברהם משולם עלה לארץ והתיישב בת"א בתחילת המאה העשרים. כתב חיבור בשם "מתק שפתים", העוסק בהשגות על הקונטרס חלק הדקדוק למהרי"ץ. ראה באנציקלופדיה ע' 361.
בעקבות פרסום האנציקלופדיה מסרו לי בני משפחתו נתונים ומסמכים כדלקמן:
מרי שלום משולם נולד לאברהם ומרת ימאן, בעיירה עאבר שבאזור חובייש, מצפון מערב למחוז איב, בשנת תרס"ג - 1903. בשנת תרס"ד עלתה כל המשפחה לארץ, אשר מנתה עשר...