חכמי תימן

תצוגת 1811 - 1820 מתוך 3154

מרי משה היה חכם באזור נהם באמצע המאה הי"ח. אזור נהם נמצא מצפון לאזור חארית, מצפון מזרח לצנעא. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, וביום ראשון ר"ח אייר בע"ט - תקכ"ח - 1768 נכתב בפנקס, כי שלמה בן מרי משה מאזור נהם גירש את אשתו ג'זאל בת מרי סעיד.

בפנקס בית הדין כתוב:

גירש סלימאן בן מ"ו מוסי' מן נהם את אשתו ג'זאל בת מ"ו סעיד, והפסידה כתובתה מחמת שמרדה, וקנה מ"ו סעיד שהוא...

ביב': מסוודה ע' 221 - תר"ח

מרי משה היה מחכמי תימן במאה הי"ח. לא ידוע שם אביו ומשפחתו, אך ידוע, כי חי בישוב אלמחאבשה, הנמצאת במחוז אלשרף מדרום לצנעא.

הוא מוזכר בהגהה של מרי שלום מנצורה לספר לחם תודה סימן כ"ח, שם כתוב:

"והחליקו (וחלקו) עליו מהר"ר יחיא צאלח ומורי מוסי' צאחב(איש) אלמחבאשה, והביא ראייה מאונא שנסרכה לדופן במקום כבותא, והודה לו מהרי"ץ בבית הכוסות שניקב ונסתר בטרפש, שהטרפש בכלל המגינים חוץ מהלבן...

בבי': ר"י רצאבי, קיצור שו"ע, חלק ד', עמ' מ"ג.

מרי משה אברהם היה דיין בישוב חמאיר שבמחוז שרעב בתחילת המאה הי"ח, בראשות מרי שמעון שבזי, בנו של המשורר הלאומי והמקובל ר"ש שבזי.

הוא חתום על פסק דין העוסק במכירת כתב יד של יתומים לצורך החזרת חוב אביהם, מהתאריך יום רביעי, ד' באב תס"ח (1708). חתומים על השטר עפ"י הסדר: מרי שמעון שבזי - ראב"ד, מרי יעקב בן שלמה, מרי משה בן שמואל, מרי דוד כ'לף, מרי יוסף חובישי, מרי משה אברהם, מרי יוסף החמיארי...

בבי': ר"ס חוזה, שרעב, חלק א', ע' 30-31.

מרי משה אהרון היה חכם בישוב רבוע בתחילת המאה העשרים. העיירה רבוע נמצאת במחוז כ'ולאן ממזרח לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ותשע משפחות בערך: עומיסי, מחפוץ', תנעמי, צג'יר, חאפדי, חנש, חגבי, אסוד ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי שלמה משה, מרי שלום דאוד, מרי חיים משה ומרי דוד מחפוץ'. שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס...

ביב': פנקס השליחות ע' מ"ט, נ'

ר' משה בן אברהם היה ממנהיגי העיר מצ'מאר בסוף המאה הי"ח כנראה. הוא חתום על כתובה כדרכם של מנהיגי תימן, לאחר חתימת ר' שלמה בן ר' יצחק הלוי בשנת תק"ן (1790), לכתובה של אברהם עזירי ומרים עזירי.

העיר מצ'מאר סמוכה לעיר מנאכ'ה בדרום מערב לצנעא. יתכן והם חתומים בתור עדים ולא מנהיגים.

בבי': י"ל נחום, צוהר, ע' קצ"ב מס' 81.

מרי משה בן אהרן היה חכם באחד היישובים שבדרום תימן במאה הי"ט. הוא חיבר ספר העוסק בטעמים לתורה ובהלכה לשימוש עצמי. בחיבור לא מצוין זמן ומקום הכתיבה, ועפ"י הערכה חי בדרום תימן במאה הי"ט.

בכה"י פ"ח דפים, ועוסק בטעמים למקרא, למדרש, בהלכה ובקבלה. כה"י נמצא בקנדה וסרט הצילום אינו בארץ, ולכן אין בידי להוסיף פרטים.

בבי': כת"י אוטובה-קנדה מס' 57; רצהבי, תורתן, ע' קל"ד.

ר' משה בן אהרן העתיק סידור בישוב כ'מר שבמרכז תימן או בית קורץ באמצע המאה הי"ט. הוא ידוע מתוך סידור שנכתב ע"י סופרים שונים, במקומות שונים. חלק מהסידור העתיק בי"א בתשרי בקס"ט לשטרות (תרי"ט - 1858).

בכה"י קכ"ח דפים. החלק הראשון דפים 1-16, סדר האשמורות שהעתיק ר' יוסף בן שלמה צאלח בישוב כ'מר בשנת תרי"ז (1857). החלק השני בדפים 17-127ב' - תפילות לר"ה ויו"כ, סוכות, הושענות, ש' תורה והגדה של...

בבי': כת"י ירושלים 4548°8.

מרי משה בן בנין נולד, כנראה, בעדן במחצית השנייה של המאה הי"ח. הוא היה דיין וראב"ד במחצית הראשונה של המאה הי"ט.

הוא חתום על פסקי דין של העיר עדן בנוגע לטענותיו של עואץ בעניין הירושה, שהעסיק עשרות שנים את בתי הדין בעדן ובצנעא במחצית הראשונה של המאה הי"ט.

בפסק דין מיום רביעי, ג' בתשרי תקע"ג (1812) הוא חתום שלישי, לאחר חתימות מרי יעקב בן אהרן ומרי אברהם בן יעקב. זהו הדיון הראשון...

בבי': י"ל נחום, מיצירות, ע' ע"ה-ק"א.

ר' משה בן דוד בן שמריה העתיק את שני הספרים בהלכות שחיטה ימין משה וזכרון לבני ישראל בשנת תקכ"ב (1762). לא ידוע מקומו*.

בכה"י ס"ז דפים, ימין משה לר' משה וינטורה - נ"ז הדפים הראשונים, והספר זכרון לבני ישראל - עשרה דפים. שני ספרים אלו הועתקו רבות בתימן.

בקולופון כתוב:

"והכותב קל הקלים שפל השפלים קטן הסופרים עפר רגלי ישראל משה (יש"ל) בן דויד (רי"ק) בן שמריה (נע"ג) בן יוסף (...

בבי': כת"י יהודה נסים, בני ברק.

עמודים