ר' משה בן דניאל היה "שר וטפסר", ואולי הכוונה לנגיד בעדן בתחילת המאה הי"ג. הוא ידוע לי מתוך כתב יד, אשר נכתב בעדן באמצע חודש טבת בשנת ד'תתקפ"ג (1223).
כה"י הוא משנה מסכת נזיקין עם פירוש המשניות לרמב"ם, שהעתיק ר' סעדיה בן יחיא בן חלפון עדני, במימון ובהזמנת ר' משה בר' דניאל. בכה"י ר"ט דפים, ובהם מסכתות ב"ק, ב"מ וב"ב, בלי הערות בשוליים.
בקולופון דף 97ב' כתוב:
"נגמר חצי סדר...
ר' משה בן זכריה העתיק את ספר ההפטריות והלכות שחיטה, להערכתי, במאה הי"ח. לא ידוע זמנו המדויק ומקומו.
בכה"י קמ"ט דפים, חסרים דפים וסדר הדפים מבולבל. הפירוש להפטריות לקוח בעיקר מרש"י ורד"ק. בראש כה"י שטר עדות בן שלושה דפים.
בקולופון כתוב:
"וכתאב... משה בן זכריה". 7זזבבי': כת"י ספרייה ציבורית נ"י 103-31105.
ר' משה בן יוסף העתיק את סידור עץ חיים שערך מהרי"ץ בתחילת המאה הי"ט. לא ידוע מקומו, ולהערכתי, חי במרכז תימן ואולי בצנעא.
בכה"י שני חלקים: ר"ג דפים וק"ל דפים. הסידור מתחיל מארבעה צומות, ט"ב וכל החגים. כנראה, שלא העתיק את החלק הראשון עם תפילות החול והשבת. נכתב במימון ר' שלום בן אברהם חמדי. הסידור נכתב והושלם בחודש אלול תקפ"ה (1825), אך הסופר המשיך להשלימו, ובאחד הקטעים ביו"כ כתב "כ"א...
מרי משה בן יחיא כתב חיבור העוסק בליקוטי טעמים. לא ידוע זמנו ומקומו.
להערכתי, נכתב במאה הי"ט, כיוון שסוג חיבורים זה, העוסק בליקוטי טעמים, אופייני מאוד בתימן החל מהמאה הי"ח והגיע לשיאו בתימן במאה הי"ט, ולכן ישנה סבירות שאף חיבור זה מתקופה זו.
בכה"י שישים דפים, ובו דיני ריאה כמנהג יהודי צנעא, וכנראה, שהמחבר חי במרכז תימן ואולי אף בצנעא. בכה"י שו"ת בהלכות שחיטה, הלכות קידושין...
מרי משה בן יחיא היה דיין או רב קהילה באחד הישובים במרכז תימן, וכנראה, בעיר סוד שמצפון לצנעא בסוף המאה הי"ט.
הוא ידוע לי מתוך חתימה על כתב הרשאה לשחיטה, שנתן ביום ה' באדר בר"א לשטרות (תר"ן - 1890) לר' יחיא בן ראב"ד של העיר סוד מרי שלום גברא. יחד עמו חתום על המסמך - כתב ההרשאה - מרי ישראל בן יוסף מהאצרי. שניהם היו דיינים באחד היישובים הסמוכים לעיר סוד שליד העיר עמראן.
המסמך מצולם...
מרי משה בן מעודד בן זכריה היה חכם בישוב אלמליח באמצע המאה הט"ז. הוא העתיק את משנה תורה לרמב"ם מדע אהבה וספר המצוות, וכתב להם פירוש בצורת שאלות ותשובות, בישוב אלמליח בשנת ש"ט (1549).
בכה"י קט"ו דפים. תוכן הדפים: הלכות תשובה, פירוש לספר אהבה וספר מצוות עד מצוות לא תעשה, מצוה ה'. חסרים דפים בתחילה ובסוף.
בקולופון לספר המדע, דף 12 כתוב:
"נשלם זה הפירוש של ספר מדע בתלת עסר...
מרי משה בן משה בן עודד נולד בעדן במחצית הראשונה של המאה הי"ט. הוא היה דיין שלישי בבי"ד של העיר עדן במחצית השנייה של המאה הי"ט עם ראב"ד מרי מנחם בנין ומרי שמואל נסים דיין.
הוא התפרסם בזכות כושר הזכרון העצום שלו. ר' שמואל עדני, שהיה תלמידו, כותב עליו בספרו נחלת יוסף: "רבים ישתוממו על כוח הזכרון שלו אשר לא יאומן כי יסופר".
לא ידוע מתי נבחר לדיין, אך היה זה לפני שנת תרמ"ח (1888)....
ר' משה ואחיו ר' שלמה בר סעיד היו שליחים ומנהיגי היהודים בעיר ירים בתקופת הגאונים במאה הי'-י"א.
הם ידועים מתוך מסמכי הגניזה הקהירית, ובאחד המסמכים כתוב, כי אחד מראשי ישיבות הגאונים בבבל, ששמו לא מוזכר, פונה "אל משה ושלמה בר סעיד מן ירים(?)", ומבקש מהם, כי יסייעו באיסוף תרומות לישיבה מיהודי העיר והסביבה. הגאון פונה אליהם בלשון קשה וחריפה כדרכם של רבים מהגאונים.
כנראה, שיהודי ירים...
ר' משה בן עמרם בן נצר העתיק את התורה וההפטריות בשנת קס"ט (1409) בישוב קאימת אבן חביש, כנראה. יתכן שזהו כינויו של הסופר ולא מקומו. ישוב בשם אלקאימה היה במחוז דמת שבדרום תימן.
בכה"י תי"א דפים, עם מסורה קטנה וגדולה, ניקוד, טעמים, כולל גם מחברת התיגאן וציורים ועיטורים.
בקולופון כתוב׃
"משה בן עמרם אבן נצר רי"ת הידוע מן קאימת אבן חביש".
מרי משה בן שלמה חסן היה מחכמי הישוב כ'רבאת אלצייט בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר כ'רבאת אלצייט נמצא באזור אנס מדרום מערב לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה שש עשרה משפחות בערך: בשארי, חסן, מעוצ'ה, מחפוץ', זכמי ועוד. חכם נוסף בקהילה בתקופה זו: מרי יהודה בשארי. יתכן ושמש רב הקהילה.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית...