מרי מסעוד בן יחיא הוא מקדמוני פייטני תימן. חי לא יאוחר מן המאה הט"ז. לא ידוע מתי חי והיכן.
פיוטיו מוזכרים בתוך סידורו של מרי יחיא בשירי אשר חי בעיר רחבה, כ-20 ק"מ מצפון לצנעא במאה הט"ז- י"ז.
הוא חיבר מרנא - "מרן מה לי ללכת אחרי ההבל", וסימנו מסעוד בן יחיא. את המרנות נוהגים לומר יהודי תימן בתוך הסליחות ליו"כ. המרנות בהשפעה בבלית. רובן מתוך סידור רס"ג, אשר היה "מאריה דאתרא" דתימן...
מרי מסעוד בן מסעוד היה מחכמי הישוב עראם בתחילת המאה העשרים. הכפר עראם נמצא במחוז חאשד מצפון לעיר צנעא. ישוב בשם עראם היה גם ממזרח לעיר ירים, מדרום לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ושתים משפחות בערך: עואץ', מעוצ'ה, עמראן, מסעוד ועוד. מחכמי הקהילה בתקופה זו: מרי שלום עואץ', מרי סעדיה מעוצ'ה ומרי שלום בן עמראן.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה...
מרי מסעוד בן מסעוד נולד בישוב כ'מיר בשנת תר"כ (1860) בערך. הישוב שוכן על ציר צנעא - צעדה בצפון הרחוק של תימן.
גדל בתורה והוסמך לרבנות. שימש רב הקהילה היהודית בישוב כ'מיר. היה בקי בכל ספרי המקרא, והיה בקי בסוגיות שלמות בתלמוד. עסק רבות בקבלה. הקפיד לא לשוחח שיחה בטילה. הסמיך רבנים ושוחטים רבים, וביניהם את מרי שלום מג'הז, אשר נפטר בראש העין (ע"ע), את מרי אפרים כועי-הלוי ועוד. סה"כ עשרה...
מרי יוסף מסעוד נולד בצנעא באמצע המאה הי"ח כנראה. הוא התפרסם על רקע המחלוקת הגדולה שהייתה לו עם חברי בי"ד וחכמי צנעא, וסירב לקבל את הכרעותיהם.
הוא התיר את איסור חדש בחו"ל. הוא בר הפלוגתא החריף, שאיתו מתווכחים הדיין מרי יחיא משרקי ונגיד הקהילה מרי אברהם אלשיך. השגותיהם עליו, מבלי להזכיר את שמו, פורסמו בהרחבה בשו"ת רביד הזהב (ע' מ"ו-נ"ח) למרי דוד ובנו הדיין מרי יחיא משרקי. הפולמוס נמשך...
מרי יוסף בן שלמה מסעוד נולד בצנעא בשנת תקצ"ב (1832).
בחורף שנת תרל"ה (1875) נשלח מטעם קהילת יהודי צנעא לקושטא שבטורקיה, כדי לבטל את הגזירות שהנחית הצבא הטורקי בתימן על היהודים. בי"ג בניסן הגיע לאלכסנדריה שבמצרים כדי ליטול עצה מיחיא מזרחי, יליד תימן שעשה חיל במצרים. כשנודע לו שיחיא מזרחי נפטר, קיבל את עצת ידידו, ונסע לירושלים לפגוש את מונטיפיורי שהיה אז במסעו השביעי לא"י. בירושלים נפגש...
מרי משה בן יהודה מסעוד היה מחכמי צנעא במאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, וביום שלישי י"ט באלול בפ"ז - תקל"ו - 1776 נכתב, כי שלמה בנו מסר גט שליחות של הבעל דאוד בן שלמה אלגופי לאשתו מרים בת יחיא גופי, הגרה בכפר אלחשישייה, הנמצא בנפת בני חארת מצפון לצנעא.
בפנקס בית הדין כתוב:
מסר סלימאן בן מ"ו מוסי' בן יודא מסעוד גט שליחות מדאוד בן סלימאן אלגופי לאשתו מרים...
ר' יחיא בן סעדיה מעברי היה, כנראה, ממנהיגי אחת הקהילות במרכז תימן במאה הי"ח. עפ"י שם המשפחה חי, כנראה, באזור הערים מעבר, ד'מאר ורדאע, שם מצאתי אישים ממשפחת מעברי.
הוא חתום על שטר חוב עם ר' יחיא בן יוסף נדאף בשנת תקמ"ד (1784). שטר החוב ליחיא עואץ כהן. יתכן והיו דיינים ומסתבר כי היו ראשי הקהילה. יתכן כי הם חתומים בתור עדים בלבד. הוא חתום לאחר ר' יחיא נדאף.
מרי משה מעברי היה דיין בעיר ד'מאר, מן הערים העתיקות והגדולות ביותר בתימן, בתחילת המאה העשרים.
שמו ידוע לי מתוך כתב הרשאה לשחיטה שחתם עם רבנים נוספים, למרי שלמה בן יוסף מעברי. כתב ההרשאה נכתב בחודש אב ברל"ח - תרפ"ז - 1927, וחתומים: מרי יחיא סרי, מרי שלמה בן אברהם עוץ', מרי שלמה, מרי שלמה בצלי, מרי יעיש ומרי משה מעברי.
בכתב ההרשאה לא מצוין המקום, וכיון שמרי שלמה נולד והוסמך...
ר' סעדיה בן מעודד מעברי היה סופר בעיר ד'מאר באמצע המאה הי"ז. הוא העתיק פעמיים את סידור פעמון זהב ופירוש חידושין שחיבר מרי יצחק ונה, גדול חכמי תימן במאה הי"ז. הוא הכיר אותו באופן אישי ואף היה תלמידו. את הסידור העתיק פעמיים: בשנת ת"י (1650) ובשנת תי"א (1651).
בהקדמה לסידור השני הוא מעתיק את הקדמת ר"י ונה, ושינה פרטים בהתאם:
"סידור גדול כולל כל הברכות והתפילות מכל השנה כמנהג אנשי...
מרי שלמה בן יוסף מעברי נולד בתימן בסוף המאה הי"ט כנראה. לא ידוע לי מתי בדיוק והיכן.
ידוע כי בשנת תש"ג (1943) חי ברחובות, ופעל עם מרי שלום בר' חיים בן משה שעלה לארץ בשנה זו. יחד פעלו ועסקו בלימוד תורה והעמידו תלמידים רבים.
הוא יזם את התפילה להצלת הישוב ועם ישראל. ראה צילום.*