ר' סעדיה מנס היה ממנהיגי הקהילה היהודית בישוב ד'ראב בשנת תקל"ז (1777).
הוא חתום עם ר' סעדיה בן נחום על שטר פס"ד העוסק במכירת ספרים ליוסף בן סעיד נגאר.
יתכן והם חתומים בתור עדים ולא מנהיגים.
חכמי תימן
תצוגת 1691 - 1700 מתוך 3154
ר' סעדיה מנס היה ממנהיגי הקהילה התימנית בת"א- יפו בשנת תרפ"ג (1922).
הוא חתום עם ר' אברהם ד'הבאני (זהבי) על תנאי שידוכין למשה בן משה חיבי.
בבי': י"ל נחום, צוהר, ע' קפ"ד מס' 75.
מרי שלמה בן מרי מנס היה מחכמי הישוב חילה בתחילת המאה העשרים. הכפר חילה נמצא במחוז חאשד מצפון לצנעא. מנס הוא שם פרטי אשר הפך בהמשך, כנראה, לשם משפחה.
בתקופה זו מנתה הקהילה ארבע עשרה משפחות בערך: מנס, סלאב, צברי, עראקי, ד'יבאן, אכתאפי, צעטי, קהא ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: אביו מרי מנס ואחיו מרי יחיא.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית...
ביב' פנקס השליחות ע' ע"ג
מרי מנצור היה דיין בבי"ד של הישוב מלחה שבדרום תימן בשנת תרע"א (1911). לא ידוע שם אביו או משפחתו.
הוא חתום על תשובות חכמי העיר לשאלות הרב קוק באמצעות שליח העלייה יבניאל. התשובות מהתאריך מוצאי שבת, כ"ט בטבת תרע"א (1911), וחתומים עפ"י הסדר: מרי עואץ, מרי שלום, מרי מנצור, מרי חסן ומרי אהרן בי"ד אלמלחה.
אף חכם לא כתב את שם אביו ומשפחתו.
בבי': יבניאלי, ע' 192.
מרי מנצור היה מחכמי הישוב ביר אלדרב בתחילת המאה העשרים. הכפר ביר אלדרב נמצא במחוז רחבה מצפון לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ושמונה משפחות בערך: בשירי, נחום, מנצור, עמר, מהלא, תאם, צ'וראני, טויל, רדאעי ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי מנצור רדאעי ומרי יחיא בשירי, רב הקהילה, עיין באנציקלופדיה ע' 51, ובמדור התוספות בספר זה.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה...
ביב': פנקס השליחות ע' ס', צ"ג
ר' מנצור בן דניאל ידוע לנו מפיוטים שחיבר. הוא חי במחצית השנייה של המאה הי"ב בתימן ולא ידוע היכן. הוא אולי בנו של ר' דניאל בר' פיומי מתקופה זו.
שני החכמים הללו - ר' מנצור ור' דניאל - חיברו פיוטים, והם היחידים שפיוטיהם הוכנסו לפיוטים שבתוך סידורי תימן העתיקים, שהיה בהם מדור מיוחד לשירים. מדור השירים שבסידורים העתיקים עד לסוף המאה הי"ז היו בעיקר מגדולי המשוררים הספרדים. בסידורי תימן מהמאה...
בבי': טובי, יהדות תימן, ע' שט"ז, שכ"ח-של"א; טובי, אפיקים תמוז תשל"ט, ע' 13; רצהבי, קרית ספר כ"ב (תש"ח); תכלאל ע"ח, ב', דף קנ"א- קנ"ב.
ר' מנצור בן עמר מימן את העתקת משנה סדר זרעים בישוב ת'לא שבמרכז תימן בשנת קי"ח (1359). ואולי היה חכם או ממנהיגי הקהילה. המעתיק הוא ר' יחיא בן חסן.
בקולופון כתוב:
"נשלם בחודש אייר שנת אלפא ושית מאה ושבעין שנין לשטרי (קי"ט - 1359) במאתא קריה ת'לא תחרוב וירושלם תשתכלל, יהא סימן טוב למריה מנצור בן עמר יזכה למהגי ביה הוא וזרעיה וזרע זרעיה כדכתיב לא ימוש ספר התורה הזה מפיך, יברכך, יאר...
בבי': י"ל נחום, מיצירות, ע' קצ"ד.
ר' יוסף בן צאלח מנצור העתיק שלוש מגילות בשנת תר"י (1850). לא ידוע מקומו.
בכה"י נ"ח דפים, במגילות שה"ש, רות וקהלת עם תרגום ארמי ופירוש רש"י. במספר מקומות בכה"י חותמת "יוסף בן סאלם מנצור", ואולי הוא רק הבעלים.
בדף 29ב' כתוב בכתיבה אחרת:
"נכתב בשנת הת"י לבריאת העולם (כנראה שנת התר"י - 1850) בחודש טבת".
בבי': כת"י סינסנטי ה"י קולג' 66-42506.
מרי יחיא יעיש מנצור היה מחכמי העיר סדה שבדרום תימן בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ. איתו היו מרי שלום מחבוב, מרי יחיא אגברי ומרי נסים חדאד. הם היו הדור המבוגר בשנים אלו, ומחכמי העיר הצעירים היו: מרי יוסף סעיד מנצור, מרי יחיא מחבוב - רב שכונת סלמה בת"א ועוד.
בבי': במסילה נעלה, ע' 30.
מרי מנחם מנצור נולד בעדן, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ח. למד תורה אצל אביו וחכמי העיר עדן. הוא ידוע מתוך דיון משפטי בעניין ירושת ר' עואץ, שהעסיק עשרות שנים את חברי בית הדין בעדן וחכמי העיר צנעא משנת תקע"ג (1812) עד שנת תקצ"ד (1834). בפסק הדין הראשוני מיום רביעי, ג' בתשרי תקע"ג (1812) שמו לא מוזכר, וכנראה, עדיין לא שימש דיין בבי"ד עדן. הוא מוזכר בגוף הדיון, ונראה, כי היה ממונה מטעם בי"ד...
בבי': ר"ש עדני, נחלת יוסף, מנהגים, דף כ"ג, א'; י"ל נחום, מיצירות, ע' ע"ה-ק"ז; ר"ס חוזה, שרעב, חלק ב' ע' צ"ט.
עמודים
- « לעמוד הראשון
- ‹ לעמוד הקודם
- …
- 166
- 167
- 168
- 169
- 170
- 171
- 172
- 173
- 174
- …
- לעמוד הבא ›
- לעמוד האחרון »