ר' יפת בן יעקב מסורי נולד באחד הכפרים שבמחוז בעדאן בדרום תימן בשנת תרמ"ו (1886).
בשנת תרע"ב (1912) עלה עם שיירת העולים מהמחוז, והגיעו אחרי חג הפסח ליפו, ומשם לחדרה. העולים זכו ליחס מחפיר מצד איכרי חדרה היהודיים, ולכן הקימו את שכונת נחליאל בסיוע קק"ל. שנים רבות שימש יו"ר ועד השכונה, עסק בחקלאות ונחשב מומחה גדול בתחום. עסק רבות בלימוד תורה והנהגת הציבור. צנוע ועניו היה והתרחק מהבלי העולם...
מרי נסים בן משולם מסורי היה רב הקהילה היהודית בישוב עותמה שבמחוז בעדאן בדרום תימן, בתחילת המאה העשרים. נולד במחצית השנייה של המאה הי"ט. הקהילה היהודית מנתה חמש משפחות יהודיות בלבד. הוא היה השוחט, החזן, המוהל ועסק בכל הצרכים הרוחניים והדתיים של הקהילה.
בשנת תרע"א (1911) סייר בדרום תימן שליח העלייה יבניאלי, ובעקבות פעילותו התארגנה שיירה גדולה של יהודים ממחוז בעדאן ועלו לישראל. לא ידוע לי...
ר' סעדיה בן עודד מסורי נולד בשנת תרס"ז (1907) במחוז בעדאן שבדרום תימן. הוריו נפטרו בילדותו והוא גדל אצל דודו.
עלה לארץ בשיירת העולים הגדולה ממחוז בעדאן, אשר יצאה בפורים תרע"ב (1912). לאחר חג הפסח הגיעו באנייה ליפו והתיישבו במושבה חדרה. זכו ליחס אכזרי מצד איכרי חדרה היהודים, הם שוכנו תחת כיפת השמיים ורוב הילדים מתו. בשלהי תרע"ג (1913) יזמה קק"ל הקמת ישוב ליוצאי תימן באזור חדרה, והוא...
מרי עודד מסורי היה מרי הכפר צומערן שבמחוז בעדאן בדרום תימן בתחילת המאה העשרים.
הוא עסק בעיקר בלימוד תורה לתינוקות של בית רבן. בכפר היו חמש משפחות יהודיות ממשפחת מסורי. נולד, להערכתי, במחצית השנייה של המאה הי"ט. בשיירת העולים אשר יצאה בפורים תרע"ב (1912) היו כמאתיים נפש ממשפחת מסורי, ולא ידוע לי האם הוא היה בין העולים.
מרי סעדיה מסך היה מחכמי צנעא במאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, שם נכתב, כי בחודש כסלו בע"ו - תקכ"ה - 1765 הושג הסכם בבית הדין בין והב חמאמי לבין מרי סעיד מסך, לגבי תיקון ספר שקנה והב ממרי סעיד.
בפנקס בית הדין כתוב:
הוסכם בין והב אלחמאמי ומ' סעיד מסך, וזאת, שוהב ישלם עוד למ' סעיד חצי קרוש, ובוטלו כל התביעות שביניהם. וכן קיבל עליו והב דנן שתיקון הספר שקנו...
ר' סעדיה בן אברהם מסך העתיק קובץ תפילות והושענות ופזמונים לשמחת תורה. לא ידוע מקומו.
עפ"י הערכה כה"י מהמאה הי"ט. נוסח הסידור הוא כסידור מרי יצחק ונה.
מרי יהודה מסלם היה דיין במחוז שרעב בשנת תרצ"ב (1932), לא ידוע לי באיזה ישוב במחוז שרעב חי.
הוא ידוע מתוך הרשאה שנתן למרי חוזה יפת, אביו של מרי סעדיה חוזה מחבר הספר על שרעב. ההרשאה, מכ"ז בטבת ברמ"ג לשטרות (תרצ"ב - 1931). במסמך הוא מסמיכו לדיינות, לנהל טכסי אישות וכדומה. חתומים על כתב ההסמכה לדיינות מרי יעקב יהודה - ראב"ד והדיין השלישי מרי חסן דאוד.
ר' יעקב מסלם היה ממנהיגי הקהילה היהודית בג'בלה שבדרום תימן בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ.
הוא חתום על אישור קבלת כספי הסיוע לעניי הישוב, אשר שלחה התאחדות התימנים בישראל באמצעות ועד רבני צנעא. המסמך מי"ב בשבט תש"ח (1948), וחתומים עליו: ר' שלמה בן שלום ור' סעיד חיים טחררי(?).
מרי מסעוד בן יוסף היה מחכמי צנעא במחצית השנייה של המאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך כתב יד, ובו פסק הלכה שכתב הרב הראשי מרי יוסף קארה בתחילת המאה הי"ט. פסק ההלכה כתוב על עמוד אחד, המופיע בסוף כתב יד של הספר מקור חיים שהעתיק הדיין מרי יוסף בן דוד מנזלי באמצע המאה הי"ט. הכותרת של פסק ההלכה היא: @44צורת אלפסק@55, ובה עדויות של עשרות מחכמי צנעא מהמאה הי"ח המתירים בהמה שנמצא בבית הכוסות מחט, אם נמצא עוד...