מרי שלמה בן יוסף מעברי היה פעיל ציבור וארגן תפילות ולימוד תורה להצלת העם היהודי בשנת תש"ג - 1943. ראה באנציקלופדיה ע' 344.
לאחר פרסום האנציקלופדיה מסרו לי בניו מסמכים ונתונים רבים הקשורים לאביהם, מהם ניתן ללמוד פרטים נוספים כדלקמן:
מרי שלמה מעברי נולד בעיר ד'מאר בשנת תרע"ג - 1913, אביו למדו תורה וכתיבת ספרי סת"ם, וכבר בילדותו החל במלאכת הכתיבה.
הוא הוסמך לשחיטה ע"י רב...
מרי מעודד בן אהרן היה מנהיג, וכנראה דיין, בצנעא בשנת שנ"ט (1599). הוא חתום ראשון על מסמך בי"ד העוסק במכירת תאג' ביום שני, כ"ח בסיון שנ"ט (1599). את התאג' העתיק הסופר המפורסם הדיין מרי אביגד בן דוד בן הסופר המפורסם בניה ביום ה', בי"ט באלול שנת רצ"ה (1535).
כתבי היד היו חשובים ביותר, ובמכירתם חתמו מנהיגי הקהילה או אף חברי בית הדין.
אחריו חתום הדיין או המנהיג מרי זכריה בן הדיין...
ר' מעודד בן דוד בן בניה, ממשפחת הסופרים המפורסמת ביותר, העתיק בצנעא בשנת רס"ט (1509) חיבור כלשהו.
אין בידי פרטים נוספים.
מרי מעודד בן זכריה היה דיין ואולי אף ראב"ד בצנעא באמצע המאה הט"ז. הוא חתום ראשון ביום שישי, י"ז בשבט שכ"ב (1562) על שטר פסק דין העוסק במזונות לאלמנה. איתו חתומים הדיין מרי דוד בן מעודד, שלדעתי, הוא ממשפחת דשאל, מעתיק התלמוד הבבלי בצנעא בשנת ש"ו (1546), וכן מרי סעדיה בן יוסף מדמוני.
מרי מעודד בן יוסף היה דיין בעיר מעבר בתחילת המאה הי"ז. הוא ידוע לי מתוך שטר פסק דין שמצאתי בכתב יד, העוסק במכירת תאג' בעיר מעבר בשנת שכ"ד (1624).
על השטר חתומים עפ"י הסדר: מרי יצחק בן אברהם, שלדעתי הוא מרי יצחק ונה, גדול חכמי תימן במאה הי"ז, ומכאן הסקתי כי היה ראב"ד, מרי מעודד בן יוסף ומרי סעדיה בן מעודד.
העובדה, שחתומים שלושה אישים, מחזקת את ההערכה כי מדובר בהרכב בית דין....
ר' מעודד בן יוסף בן סעדיה אבן חסאן העתיק שני כתבי יד בישוב גראגיש במאה הט"ז.
כתב היד הראשון הוא הלכות הרמב"ם, אשר העתיק בישוב גראגיש בשנת אתתי"ה לשטרות (רס"ד - 1504). העתיק במימון ר' אברהם בן דוד מעברי.
בקולופון כתוב:
"יזכה הכותב והנכתב לו לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו ממה שנכתב בשם החבר הטוב... ש"צ אברהם בן דוד הידוע אלמעברי... והכותב מעודד בן יוסף בן סעדיה בן יוסף בן...
ר' מעודד בן משה היה ממנהיגי הקהילה היהודית בישוב אלציח בתחילת המאה הי"ז. הוא חתום על שטר קניין ספר השורשים בישוב בשנת שע"ז (1617) ליוסף בן יחיא ג'ג'ול. אחריו חתום על השטר ר' זכריה בן אברהם. שנה לאחר מכן בשנת שע"ח (1618) הוא חתום על שטר מתנה בישוב אלציח לשלמה סעיד.
ואולי היה דיין או ראש הקהילה.
ר' מעודד בן סעדיה השלים את העתקת התורה בצנעא בשנת שנ"ב (1592).
בכה"י שלושה כרכים, עם ניקוד ומסורה גדולה וקטנה. כרך א' - בראשית, כרך ב' - שמות ויקרא וכרך ג' - במדבר-דברים. על העטיפה בכתיבה מאוחרת: "המעתיק מעודד בן סעדיה". כנראה, שהשלים את התורה שהועתקה בצנעא בשנת שנ"ב (1592), והוא אישית חי מאוחר יותר.
בדף 30 בכה"י הראשון, שטר מכירת כה"י משנת אתתקפ"א לשטרות (ת"ל - 1670) בישוב "...
מרי מעודד בן שלום היה ראב"ד ודיין בצנעא במאה הי"ז-י"ח.
ברשימה שפרסם יהודה רצהבי כתוב, כי בשנת בל"ה לשטרות (תפ"ד. - 1724) היו הדיינים: מרי מעודד בן שלום, מרי זכריה בן דוד ומרי שלמה בן סעדיה.
רשימה זו לא תואמת לחלוטין את רשימת הדיינים שפרסם מרי עמרם קורח בספרו סערת תימן. בשנים אלו עד שנת תפ"ד (1724), הוא מונה את מרי שלום בן עמרם הלוי-חמדי, ראב"ד הקבוע השלישי מזמן גלות מוז"ע,...
ר' מעודד בן שלמה העתיק את ספר תהילים ובקשות במאה הי"ט-כ' עפ"י הערכה. לא ידועה שנת ההעתקה ומקומו.
בכה"י ק"ז דפים, מנוקד עד הספר הרביעי. בכה"י גם בקשות ופיוטים לשבת (ע' 105-107), ישנם ציוני בעלים של כה"י.
בקולופון בדף 104ב' כתוב:
"זה הכותב מעודד בן שלמה".