רצון בן ישועה (מונגים)
מרי רצון בן ישועה נולד, להערכתי, באמצע המאה הי"ט. הוא שימש ראב"ד של הישוב גנדיה שבמחוז שרעב. הוא סבו של מרי סעדיה חוזה, מחבר הספר החשוב ביותר על מרי שלום שבזי ויהדות שרעב. מסורת במשפחה, כי משפחתו משפחת מונגים ייחוסה מבני בניו של בניהו בן יהוידע שר הצבא של שלמה המלך.
הוא היה מקובל וחסיד, עניו ובעל זכרון בתורה, ומקבל כל אדם בספר פנים יפות. היה עני, אך לצדקה ולמעשי מצווה היה נדיב במיוחד. בן גילם של מרי יפת, אברהם תעיזי ומרי יוסף אליתים. כאשר נפגש לראשונה עם מרי יפת תעיזי אמר עליו:
"נסענו לבית הגביר עואץ' ופלפלנו בנגלה ובנסתר, וידענו כלליות ופרטיות, וגם טעמי המשניות, נזדמן לנו כחפצינו איש ושמו רצון כרצונינו יודע בכל מכמני התורה ובפרט בסודות הראה גבורתו לנו".
שימש בדיינות בסוף המאה הי"ט ובתחילת המאה העשרים. עשה מאמץ גדול בדיוני בית הדין, כדי שהצדדים יגיעו לפשרה ברוח טובה.
נפטר ממכת שמש כאשר עסק בהיתר עגונה, והלך משרעב לעדן כדי לטפל באופן אישי בגט. לפי מסורת אחרת, הוא מת כתוצאה מהרעלה על שהתיר את העגונה.
נפטר בצעירותו בשרעב בסוף המאה הי"ט או בתחילת המאה העשרים, להערכתי, כאשר בנו ר' יפת עדיין צעיר לימים.