מסעוד בן יוסף

חכם, צנעא, מאה י"ח

מרי מסעוד בן יוסף היה מחכמי צנעא במחצית השנייה של המאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך כתב יד, ובו פסק הלכה שכתב הרב הראשי מרי יוסף קארה בתחילת המאה הי"ט. פסק ההלכה כתוב על עמוד אחד, המופיע בסוף כתב יד של הספר מקור חיים שהעתיק הדיין מרי יוסף בן דוד מנזלי באמצע המאה הי"ט. הכותרת של פסק ההלכה היא: @44צורת אלפסק@55, ובה עדויות של עשרות מחכמי צנעא מהמאה הי"ח המתירים בהמה שנמצא בבית הכוסות מחט, אם נמצא עוד בית הכוסות שלם לאחר חיתוך הסרכא. החכמים המתירים הם: מרי צאלח, מרי יהודה צעדי, מרי דוד משרקי, מהרי"ץ ועוד. שמו מוזכר בשתי רשימות של החכמים משנת תקמ"ט - 1789, ומשנת תקנ"ה - 1795.

להלן קטעים מפסק ההלכה הכוללים את שמו:

העדות הנז"ל העיד בה מ"ו יחיא אלבשארי השוחט המומחה לרבים בפנינו וחתומים עליו מהר"ר יחיא צאלח נע"ג ואחריו @44מסעוד בן יוסף נע"ג@55 ואחריו שלמה בן יוסף נע"ג. ואחריו מ"ו סלימאן אלגמל נע"ג ואחריו מ"ו יחיא אלצעדי נע"ג ואחריו מ"ו יחיא אלמשרקי נע"ג ואחריו מ"ו סאלם אלצברי נע"ג ואחריו סאלם בן דוד אלעראקי ואחריו סאלם בן א"א צאלח נע"ג ואחריו סלימאן אלגמל נע"ג.

אח"כ נמצא כתוב כך: העדות הנז"ל היתה בפני, וכן עשה מעשים רבים הוא ובני תורה. העיד @44מסעוד בן יוסף נע"ג@55, וכן אני מעיד שכן מנהג אמ"ו יודא אלצעדי מומחה ובודק לרבים שהיה מתיר ע"י פירוק הסרכא כנז"ל. העיד מ"ו יחיא אלצעדי נע"ג וכן העיד מ"ו יחיא אלמשרקי נע"ג וז"ל: וכן אני מעיד שהיה עושה מעשים תמיד לפרק הסרכא ואם נמצא אפי' כ"ש מעור בה"כ שלם על המחט היה מתיר בפשיטות, והוא היה הבודק המומחה של ק"ק צנעא יע"א ולא נחלק עליו שום א' מגדולי' הדור בזה. אחר כל זה נתברר לנו החתומים למטה שיש למנהג אבותינו עיקר ויסוד ע"פ הדין והבדיקה כשרה בהחלט ומנהג אבותינו תורה לאוהבי האמת יום ד' סדר נשא ב"ק (תקמ"ט - 1789).

העיד מ"ו יחיא משרקי נע"ג אחריו מ"ו יחיא צעדי נע"ג אחריו @44מסעוד בן יוסף נע"ג@55 אחריו שלמה בן יוסף הכהן נע"ג אחריו מ"ו סאלם אלקארה. נע"ג אחריו מ"ו אברהם אלגמל נע"ג אחריו יוסף מסעוד נע"ג אחריו אברהם בן יחיא אלקארטה נע"ג מ"ו סאלם אלכהן נע"ג אחריו מ"ו סלימאן אלגמל נע"ג אחריו יחיא בן סלימאן אלכסאר נע"ג אחריו יודא בן יוסף הלוי נע"ג אחריו יחיא בן סעיד נע"ג.

הרי לך חבל נביאים מעידי'(ם) על מנהג הראשונים והחזיקו אחריהם במנהג זה זת"ל. יום ה' ג' סיון בק"ו (תקנ"ה - 1795).

וז"ל מהריק"א (מורינו הרב ר' יוסף קארה) זה הלשון מועתק אות באות מהפסק הנמצא אצלינו בכתיבת ב"ד וחתימם ידם שכך היה המנהג פשוט בימיהם, כשנמצא מחט תחוב בבה"כ ולא נמצא בו ק"ד ולא נקב ישן שמתירין אותה ואעפ"י שיש סרכא כנגד פי המחט, וכן אני מעיד על כמ"ו יחיא צאלח זלה"ה שעשה מעשים להתיר כמה פעמים, וחזר בו ממ"ש בספר ז"ת (זבח תודה) ובתשובותיו, וכן נהג בנו אברהם אחריו להתיר, וכן נהג מ"ו יחיא אלמשרקי שהיו שוחטים מומחים בעיר צנעא יע"א.

זהו מה ששמעתי והעדתי, אני יוסף בן שלום אלקארה יצ"ו.

ביב': כת"י יוסף עמר, ר"ג